בקשת סליחה ביום כיפור היא מצווה.
אבל היהדות עוסקת בסליחה מהאל ולא מהזולת כפי שנהוג לחשוב.
“כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאותיכם לפני ה'” (ויקרא ט”ז ל).
רק על עבירות בין אדם לבין המקום שמורה הזכות לאדם לקבל מחילה מאלוהים.
אך לאדם הזכות לסלוח גם אם מי שפגע בו לא ביקש כלל סליחה.
כלומר אם משהו פגע בך אתה לא חייב להודיע לו שסלחת, הסליחה היא אקט פרטי בינך ובינך.
אקט מנקה מאנרגיה שלילית וטינה.
סליחה היא חובה גם בנצרות, ואף מותר לכומר לסלוח במהלך וידוי על חטאי המתוודה בפניו משל הוא שליח האל בעצמו.
בבודהיזם מדברים על חמלה, ממנה תצא סליחה כמקור למניעה של רגשות שליליים שעלולים למעשה לפגוע במי שאינו סולח.
שמירת הטינה עצמה היא חרב פיפיות מסוכנת שמרקיבה אותנו מבפנים ולכן יש לפנות את הכעס ולמלא את מקומו בחמלה כלפי הזולת ובסליחה.
למעשה הפסיכולוגיה עצמה עוסקת רבות בהשפעות הסליחה החיוביות.
פרופ’ רוברט אנרייט מאוניברסיטת ויסקונסין מדיסון, אבי המחקר הפסיכולוגי בתחום ומייסד המכון הבינלאומי לחקר הסליחה פיתח מודל בן לא פחות מ 20 שלבים בתהליך הסליחה.
גם הפסיכולוגיה החיובית מדברת על סליחה, כיצד מיינדפולנס מתמקד בהיותנו לא שיפוטיים ומאפשר סליחה.
יש גם הבדל גדול בין סליחה וסלחנות (תכונה נדרשת לזוגיות איתנה).
והרי כל כך קשה לנו לבקש סליחה, להוריד את האגו להודות שטעינו להרגיש קצת מושפלים. ואולי אפילו הכי קשה לנו לבקש סליחה מעצמינו.
אבל היום אני פשוט רוצה לבקש סליחה מעצמי
ורוצה להזמין אותכם, לא רק לבקש סליחה מאחרים, או מאלוהים אלה קודם כל מעצמיכם.
אני בטוחה במאה אחוז, שהדברים שאתם אומרים ועושים לעצמיכם, לא הייתם נותנים לאף אדם זר לעשות לכם.
אז אני אתחיל בתקווה שכולכם תבואו אחריי ותנקו את עצמיכם מכל הנגעים השליליים שאתם בעצמיכם טמנתם אצלכם בראש, בלב, בגוף בנשמה…
סליחה מעצמי:
סליחה שקראתי לך שמנה, חלשת אופי.
סליחה שלא ראיתי את הפגיעות שלך כשהיית צריכה, לא לקחתי חופש, לא עצרתי לנשום, לחשוב ולחלום.
סליחה שחשבתי שלא מגיע לך , כי את לא מספיק, לא ראויה,
סליחה שהרעלתי אותך במחשבות קטסטרופליות חרדתיות שאין להם אחיזה במציאות.
סליחה אם לא האמנתי בך למרות שידעתי שהשקעת את כל מה שצריך.
סליחה שלא חגגתי איתך כל הצלחה והעברתי אותה הלאה כאילו זה כלום.
סליחה שהתייסרתי על כל טעות, ייסורי תופת שמחקו את כל הטוב שבא לפני ואחרי.
סליחה שלא שמחתי בך, לא פרגנתי לך, לא אפשרתי לך הייתי שיפוטית כלפייך , ביקורתית, רעה.
סליחה.
שנה הבאה אני מבטיחה להיות טובה יותר. לעצמי!
