אז כן נכון, הדבר הכי חשוב זה הילדים, אחר כך הבן זוג (למי שיש) ואז… אז החברות!
יש נשים שעדין צריכות לקבל אישור מהבן זוג שלהם כדי להיפגש עם חברה, בעיקר באמצע השבוע וכשיש ילדים קטנים. יש נשים שבחוזה הזוגי שלהם הם לא יכולות לנסוע לחופשה עם חברות אלה רק במסגרת הזוגיות. הרבה נשים מוצאות עצמן אם רגשות אשם להשאיר את הילדים ולתת לעצמן זמן רק שלהן עם חברות. אבל היום אנחנו יודעים שחברות זה חשוב. זה לא פינוק או מותרות אלה גורם מרכזי בתחושת המשמעות שלנו כבני אדם ומכאן מתחושת האושר הכללית.
אז למה חברות זה חשוב? ומי באמת חברה? ואולי בכלל ההגדרה שלי שגויה?
מסתבר שזה ענין שבמדע. פרופסור רובין דנבר הקדיש את חייו לחקר החברות. במחקרו הוא מגלה שנדרשות 240 שעות של קשר אישי פנים אל פנים, כדי להפוך אדם זר לחבר טוב.
כמו כן יש 7 קריטריונים שמנבאים מי יהפוך לחלק ממעגל החברים שלנו:
הם חולקים איתנו את השפה, שורשים גאוגרפיים, רמת השכלה, תחומי ענין, והשקפת עולם. אבל גם טעם במוזיקה וחוש הומור. אלה הם אוסף האמונות שמגדירות את הקהילה שאליה אדם משתייך.
המסקנה החשובה מהמחקר של דנבר היא כי יש קשר הדוק ממש, בין איכות חיים לקשרים חברתיים, המצב הבריאותי ותוחלת החיים. או בשפה פשוטה ככל שיש לנו יותר חברים כך נחיה יותר ונחלה פחות. יש יותר סיכוי (למעשה 50% יותר ) לשרוד התקף לב וזכות במערכת חיסונית חזקה יותר.
אז הסכמנו חברים זה חשוב. אבל איזה חברים? וכמה?
האם עדיף הרבה חברים, או מספיק 5 חברות טובות ? ואיך אדע מי באמת מוגדר חבר ומי ידיד או מכר?
פרופסור דנבר מגדיר חברות על פי התכיפות שבה אתה מנסה ליצור קשר עם אדם מסוים על פני שנה. לפי דנבר בהגדרה הרחבה של חברים לכל אדם יש כ 150 חברים העונים על מבחן “שדה התעופה” , המבחן קובע כך, אם תתקל באדם מסוים בשלוש לפנות בוקר בדה התעופה בהונג קונג תזהה אותו, תזכור מהיכן אתה מכיר אותו, ותעצור להגיד לו שלום, הוא חבר שלך.
150 כאלה שמחולקים למעגלים שונים, המעגל הראשון אלה 5 החברים האינטימיים והקרובים שלך כאלה ש”יתרמו לך כיליה” במידת הצורך. מעגל שני 12-15 חברות “שיעזרו לך בשעת צרה ויתאבלו עליך כשתמות”, אחריהם המעגל השלישי שכולל 50 חברים טובים שתזמיני למסיבת יום ההולדת שלך, אבל לא לארוחת שישי אצלך בבית, והמעגל הנוסף זה כאלה שאם תפגוש באמצע הבר תרגישי בנוח לשבת על ידם.
לפי הנוסחא הזו בהחלט יש לי הרבה יותר חברות ממה שחשבתי וזה ממש משמח אותי ממש. הייתי שמחה לאמר שיש לי הרבה חברות שמהוות חלק מכוורת הקשרים שלי וכאמור כמו תמיד הכל בהגדרה. יש הרבה מאד נשים חשובות לי , טובות, שאני אוהבת שבשל חוסר הזמן, השגרה הסיזיפית אני לא נמצאת איתם בקשר יומיומי ועדין הם בליבי תמיד והיום אני בלב שלם קוראת להן החברות שלי.
מסקנה נוספת וחשובה שתורמת להבנת ההבדלים הקיימים והמפריעים, יש לאמר, בין גברים ונשים היא: גברים פחות חברותיים מנשים, לא רק במספר הקשרים החברתיים שהם יוצרים אלה גם באופיים. אצל נשים הכי חשוב זה לשוחח זו עם זו אצל גברים לשיחות אין שום השפעה על הסיכוי לשמר את החברות. בעקר כי הן שיחות בעלת אופי תחרותי יותר.
בקצרה גברים ילכו לבר, ידברו על ספורט נשים יותר אינטנסיביות ואישיות, שיחות עמוקות, קשר עמוק הרבה יותר.
החלק החשוב הוא להסביר לבן הזוג שלך כמה חשובות החברות שלך לאיכות חייך, כידוע אם איכות חייך עולה את יותר מאשרת וכך באופן ישיר זה משפיע על איכות חייו של בן זוגך. מסקנה, פגישה שבועית עם חברה טובה לבריאות, לחברות לאושר ומכאן גם לזוגיות.
