יכולתי לכתוב לכם על עומס הסיפורים המורכבים שהגיעו לפתחי בשבוע האחרון של הפגרה הזו, סיפורים שהעלו שאלות עמוקות על חוזים זוגיים שהופרו, או אולי לא הופרו תלוי את מי מהצדדים שואלים.
יש לי תיאוריה שלמה בראש על הרגע הזה בו והסכמה מוחלטת הופכת לבגידה חד משמעית, כזאת שקורעת את הנישואין לגזרים ואיתם את האמון החברות והנשמה של הנבגד.
יכולתי לספר לכם על מרים בת ה58 שהגיעה אלי עצובה ומושפלת. אחרי 42 שנות נישואין, כשהוא הגבר היחיד בחייה. כיצד שכנע אותה “לטובת הנישואין” להשתתף במסיבות חילופי זוגות רק שהיא לא ידעה שהוא מתאהב שם באחרת. וחשבה שזה יגרום לו לחשוק בה יותר.
יכולתי לספר לכם על רוברט בן 40 שגילה שבזמן שהוא מממן לאשתו לימודי רפואה ארוכים והשתלמויות לחו”ל, והיא מכירה לו את ה”ידיד” שלה שאיתו היא “לומדת הכי טוב”. וגם הוא כמובן משתלם באותם השתלמויות כשהוא יודע שהם נוסעים יחד כי הם חברים טובים. וגם היא במקרה שחכה לספר לו שהוא לא הומו כמו שחשבה… עד שהבין שעכשיו כבר אין לו מקום בחיים שלה.
יכולתי לספר על סנדרה, שהכירה את שולמן. 25 שנה לפני שהם התחברו. הוא התאלמן והיא התגרשה. הם היו בקשרים רופפים כל השנים אבל כשהיא התגרשה הם פצחו ברומן מתבקש ש”עמד” ביניהם תמיד. היא ידעה עליו שהוא אוהב לחגוג, סמים קלים, מסיבות טכנו, סקס בתשלום. כשמיסדו את היחסים הוא הבטיח לוותר על הכל. זה החזיק שנה. הוא לימד אותה לאהוב מסיבות וגם קצת סמים בסופי שבוע, עד שהבינה שהיא לא באמת יכולה לשנות אותו..
אבל לא.
אני רוצה לכתוב לכם דווקא על שלוש מילים שמתחילות באות פ
פריז
פרספקטיבה
פרופורציה
פריז,
או חופש במקום אחר, מאפשר לנו את הדבר היחיד שאנחנו באמת צריכים כשאנחנו בתוך שגרה סואנת ועמוסה, שמציפה אותנו במטלות, בעבודה, באתגרים וזה
פרספקטיבה.
אפילו שזה רק סופ”ש, נסעתי ברביעי ואני חוזרת מחר. הרגע הזה בו אני לוקחת מרחק מהאינטנסיביות של החיים מאפשר לי נקודת מבט שונה.
פרספקטיבה מתמטית מבוססת על העובדה שכל עצם נראה קטן יותר ככל שהוא רחוק יותר מהעין.
כך שלא חשוב כמה גדול הארוע שהסעיר אותי ברגע שטסתי רחוק לפריז הכל כבר נראה קצת יותר קטן , עד שביום האחרון כבר כמעט נעלם.
למעשה יש רק מילה אחת שמתחילה באות פ שהעסיקה אותי בפריז, פחמימות.
זה גורם לי להבין את הדבר החשוב ביותר והוא שזה תמיד אבל תמיד בפרספקטיבה. כשאנו מסתכלים על הדברים מחור מנעול צר, מפרספקטיבה אישית צרה: מה קרה לי, כמה רע לי, כמה לחוץ לי, מי עשה לי. ובטח אם אתם משווים עצמיכם לאחרים, ברשתות החברתיות, תגבר הנטיה שלנו לתפוס כל דבר שקורה לאישי.
לא סתם אישי, אישי וספציפי. “בטח זה קורה לי, רק לי הדברים האלה קורים, כולם מצליחים ורק אני לא, כולם קונים ורק לי אין כולם נוסעים.. כולם נופשים…כולם יפים… כולם רזים…” לא חשוב מה אתם מרעילים את עצמיכם שם, זה באמת לא הסתכלות רחבה.
מי שמסתכל בהסתכלות רחבה על דברים יבין שלא משנה בכלל , לא מה הוא עושה, ולא מה יש או אין לאחרים. שום דבר שקורה לך רע או טוב, לא עוצר את העולם מלכת. כי הכל קורה לכולם כל הזמן. וכדור הארץ ממשיך להסתובב השמש זורחת בבוקר והירח עולה בערב.
קצת לפני הנסיעה כשקיבלתי פסק דין לא לטובתי בתיק. למרות שהכנו את הלקוחה שזה מה שיהיה והיא התעקשה לערער. למרות שלא אני זו שייצגה בערכאה הראשונה, למרות ששוב ושוב הפצרתי בה להגיע להסכמות למרות ששוחחתי עם הוריה והבהרתי שזה חסר סיכוי, עדין הרגשתי שההפסד הזה קרה לי. והרגשתי רע, נסערת מאוכזבת.
ואז הזכרתי לעצמי את דבריו של סדגורו, מי אנחנו אם לא גרגיר אבק מול היקום הזה. קמת בבוקר? כן. תחייכי את בחיים.
האנשים שאת אוהבת בחיים? כן. תחייכי
יש לך אוכל , מים בטחון אישי, ונטפליקס אז מה עוד את רוצה?
הדברים קורים וימשיכו לקרות לכולם הסוד הוא פרספקטיבה.
פרופורציות
פרופורציות הולכות ונשחקות אצלי ככל שאני עמוסה, מוצפת וחסרת אנרגיות.
וכשאני מתרחקת קצת לחופש, משנה את הפרספקטיבה ואוכלת פחמימות אני מקבלת גם פרופורציות
אי אפשר מבחינתי להסתובב בפריז, לשתות יין, לאכול המון חמאה קרואסונים וגבינות ולא להיזכר בחמותי הצרפתיה זכרונה לברכה.
בסוף, אולי זה קצת מורבידי, אבל בסוף, נגיע לסוף. אז כשאני יושבת כאן מנסה לקבל פרספקטיבה ולהכנס לפרופורציות למשל לגבי כמות הקלוריות שאכלתי כאן.
אני נזכרת שהיא לא חשבה אפילו לרגע שהיא הולכת למות. שהיו לה מלא , אבל מלא תוכניות לעתיד, לנסיעות וטיולים בצרפת מקום מולדתה, היא תכננה לאכול עוד הרבה גבינות ולשתות המון יין רק שהסרטן תקף אותה וכבר לא נשארו בה כוחות לכלום.
אז אני אומרת לעצמי וגם לכם
פרופורציות חברים. הכל עובר גם אם עכשיו זה נראה הכי גרוע. תתרחקו מהאובייקט קצת תסתכלו עליו מלמעלה כאילו זה לא אתם אלה משהו אחר, תנסו נקודת מבט אחרת פחות אישית וצרה ותבינו שזה לא באמת הכי חשוב
כמו כן מזכירה לכן:
שבוע האחרון להרשם לסדנת המנטורינג שלי, שתתקיים ב 21/9 וב 22/9 ללא עלות
רק תתרמו לאן שתרצו וכמה שתרצו
מלאו את הטופס שנמצא בתגובה הראשונה בפירוט המרבי ואני אודיע לכם בהתאם למקומות שנותרו.
התמונה Liel Bouni ואני בפריז
