מערכות יחסים זה מורכב
אבל זה לא אמור להיות קשה כל הזמן
זה מה שניסיתי להסביר השבוע ללקוחה שמתלבטת אם להסכים להצעת בעלה לחזור לשלום בית
אחרי שחצה גבול שאחריו לא יכלה להמשיך עוד, הגיעה אלי למשרד.
בפגישת הייעוץ היא סיפרה שהוא דרש להתקין מצלמות בסלון כדי שיוכל לבדוק איך היא מתנהגת עם הילדים.
זה היה התירוץ הרשמי, הלא רשמי, הוא עוקב אחרי כל צעד שלה.
משסירבה , הוא התקין בכל זאת ולא אמר לה
כשגילתה, כעסה מאד ופשוט הסיתה את המצלמות לתקרה, באופן שהוא לא יכול לראות כלום
הוא הגיע הביתה אחוז טרוף הצמיד אותה לקיר ביד שמאל, כיווץ את יד ימין לאגרוף הרים אותו , הצמיד לה לפנים, ללחי ימין שלה כשלחי שמאל מוצמדת לקיר ולחש לה קרוב קרוב, “רק אני מחליט מה קורה בבית הזה”.
היא הגיעה אלי חדורת מטרה להתגרש. הגשנו יישוב סכסוך וכשהוא הבין שהיא רצינית החל להתחנן לשלום בית.
וזהו עכשיו היא מתלבטת
“הוא לא אלים”, היא התעקשה, “הוא לא באמת נתן לי אגרוף וזו הייתה פעם ראשונה שהתנהג ככה”.
אז החלטתי לשאול אותה שאלות, השאלות האלה, הסברתי לה, יובילו למסקנה האם את חווה אלימות מסוגים אחרים לא פיזית
את סידרת השאלות ששאלתי אותה אני מביאה לפניכם , כדי שתבינו איך מאבחנים אלימות סמויה, או בשמה השני התעללות רגשית ותזהו אם אתם חלילה נמצאות במערכת יחסים אלימה:
- האם את מרגישה שבן זוגך מבקר אותך על כל דבר, קטן כגדול, על הבישול, הניקיון, כמות הכסף, הבזבזנות שלך הכל?
- האם את מוצאת את עצמך מתנצלת, מצטדקת, מסבירה את ההתנהגות שלך כל הזמן?
- האם כשאת מספרת על הוויכוחים שלך עם בן הזוג שלך או הדרישות שלו, לחברות שלך או למשפחה שלך את מוצאת את עצמך מסנגרת עליו, ומסבירה את ההתנהגות שלו באמצעות ההסבר שהוא נותן לך, למרות שאת לא מסכימה עם ההסבר?
- האם כשאת לבד עם עצמך, את מרגישה שמשהו לא כמו שהוא צריך להיות בקשר זוגי ואת פשוט לא יודעת להגיד מה זה?
- האם את לא יכולה לקבל החלטות משמעותיות בלי לקבל אישור ממנו?
- האם את מרגישה שפעם היית משהי אחרת, שלא קיימת יותר. שנעלמה לך שימחת החיים, או החוש הומור, שאת כבר לא זוכרת מה אהבת או מה היו התחביבים שלך?
- האם את מפחדת ממנו לפעמים וכתוצאה מזה מפחדת לעמוד על שלך, למרות שאף פעם לא היכה אותך רק כי את מפחדת שלא ידבר איתך עכשיו ימים ושבועות, יתעלם ממך?
- האם הוא פוגע בערך העצמי שלך? מקטין אותך, אפילו במילים טובות, “ממי את יודעת שזה מאד מורכב ואת לא מבינה בזה” “את יודעת שאין לך את זה”, “בשביל מה את צריכה לעבוד בשביל כמה אלפי שקלים את באמת חושבת שעדיף לשלם אותם למטפלת?”
- האם הוא עושה לך גזלייטינג, גורם לך להטיל ספק במצבך הנפשי. ממליץ לך לקחת כדורים, ללכת לטיפול מסביר לך עד כמה הבעיה אצלך, אומר שאת משוגעת, עושה מניפולציות לגרום לך שאת מדמיינת דברים?
- דורש לשלוט בכל צעד שלך, לדעת מה קורה בכל רגע נתון, מה את מבשלת? מה את עושה עם הילדים? מה את קנה? על מה את חושבת? עם מי את נפגשת. ואת יודעת שאין לך זמן לבד ואת גם לא תעזי לבקש?
כל שאלה ששאלתי גרמה לה להזיל דמעות, שעם השאלות התגברו לבכי קורע לב, היא לא הייתה צריכה לענות, היה ברור שהיא חיה במערכת יחסים אלימה.
מעבר לזה שאלימות סמויה כזו היא אלימות כמו כל אלימות, הרבה יותר קשה להוכיח אותה , המערכת המשפטית לא כל כך יודעת להתמודד איתה ולכן העבודה הגדולה היא שלנו מול עצמינו. לבדוק אם אנחנו קרבן לאלימות סמויה ולפעול כדי לצאת מהקשר הזה וכמה שיותר מהר
הבעיה העוד יותר גדולה עם אלימות סמויה היא, שנשים שאינן בטוחות בעצמן, שיש להם נטייה להטיל ספק בעצמן מלכתחילה, או לרצות אנשים אחרים, או פחד מעימותים , הם הרבה יותר חשופות להיות קורבנות של מערכת יחסים כזאת ולהאמין לשקרים האלה על עצמן
אז למה בכל זאת כל כך קל להגיע למצב הזה, בו את נשארת בתוך מערכת יחסים אלימה, תחת התעללות רגשית ופסיכולוגית כזו?
כי כולם רוצים שיאהבו אותם
כי כולם רוצים שיבינו אותם
כי קשה להגדיר מתי היא מתחילה , היא לא קורת ביום הראשון, היא מתחילה לאט לאט וככל שאת לא שמה גבולות היא מתרחבת עוד ועוד, בהתחלה זה נראה לך חיזור, קנאה טובה ואת את הורס את חייך בלי ששמת לב עד המצב הקיצוני שאת כבר ויתרת על עצמך רק בשביל שקט בבית
כי את מאמינה שאת לא ראויה
לא ראויה לאהבה
לא ראויה לקשר מיטיב, לחברות לחיזור למתנות
כי את מאמינה לו
אבל יש פתרונות, והשלב הראשון הוא להבין שאת נמצאת במערכת יחסים כזו , שאת קרבן שאת לא אשמה, ולצאת ממנה.
מזל שבדיוק יצא הספר שלי “סערות לא נמשכות לנצח”
שלחתי אותה הביתה עם עותק. זה משבר ההבנה הזו, היא צריכה להתמודד איתו וזה בדיוק מה שהספר שלי עוזר לעשות.
