במלכודת

בסיפור הראשון אני מייצגת דוקא את האשה.
היא מנהלת רומן ארוך כבר 5 שנים עם משהו שפגשה במקרה בסופרמרקט. יש לה 3 ילדים , היא לא עובדת. לא כי היא לא יכולה, לא כי לא למדה שני תארים במקצועות נדרשים, פשוט כי היא קצת אבודה עם עצמה. החליטה שכלום לא באמת מעניין אותה ובעלה המפרגן לא לחץ.

“זה בסדר גמור” היה אומר לה, “כשתמצאי מה שאת מרגישה שנכון לך תעבדי, בינתיים נסתדר עם המשכורת שלי”. לפעמים כשהרגישה לא נוח היה אומר לה את מה שכל אשה חולמת לשמוע “מה את מדברת, את מגדלת 3 בנים, זה הכי קשה בעולם, הרבה יותר קשה ממה שאני עושה..” היה משקיט לה את המצפון.

הוא כל כך טוב אליה שזה בלתי נסבל סיפר לי אחיה שהיה איתה אצלי ביעוץ.
היא השאירה את הטלפון על המיטה כשנכנסה להתקלח, הודעות התחילו להגיע בשרשרת מאירות את החדר, כשהוא בדיוק נכנס מהעבודה וראה עוד ועוד טקסטים יורדים אל המסך. “את מטריפה אותי”, “הריח שלך עדין עלי”…”חייב לראות אותך גם מחר” ועוד דברים שלא אכתוב כאן מטעמי צניעות.

הוא הבין, לקח את הטלפון ויצא מהבית. היא יצאה מהמקלחת וחיפשה את הטלפון חצי שעה לפני שהבינה מהילדים שהוא היה ויצא. פתאום התמונה התבהרה. היא נכנסה להיסטריה.

הוא רץ למעבדה של חבר ויחד הם הוציאו את כל המידע שהיה על הטלפון. 5 שנים של תמונות, סרטונים והתכתבויות.

כשהוא חזר היא רעדה בכל הגוף. פחדה שירביץ לה. אבל הוא, פרץ בבכי של שברון. ואמר לה שזה הוא אשם בגלל העומס בעבודה בגללו היא רעתה בשדות זרים כי הוא לא נתן לה מספיק…
היא שתקה. היא לא ביקשה סליחה והוא אמר לה אני סולח לך.

כשהתקשרה אלי ואמרה שהיא מעוניינת בשלום בית שאלתי אם היא אוהבת אותו? היא שתקה. אם היא תסבול את הכאב של הנתק מהאיש שהיא באמת אוהבת. היא אמרה שהיא רוצה לנסות. הוא סולח לה, הוא רוצה אותה, הוא אוהב אותה, היא לא רוצה להיות זו שמפרקת.

אני מבינה איך גבר סולח לאשתו, אני מבינה איך אפשר להתגבר על בגידה חד פעמית. אבל איך לעזאזל הוא סולח לה בלי שהיא בכלל ביקשה סליחה?
בלי שהתחייבה לו לטיפול, בלי שהתחננה קצת על נפשה והבינה שהוא חשוב לה?

הוא לכוד במלכודת החרדות של עצמו, בפחד משינוי, מפירוק מהתחושה שהוא לא ראוי ליותר מזה. ובעיקר הוא לא יכול להכיל את הכאב ומעדיף להתנהג כאילו זה לא קרה.

אם היה נותן לה להלחם על זה בוודאות היה להם יותר סיכוי. נראה כמה זמן זה יחזיק. מבחינתי העיקר ששניהם יהיו מוגנים בהסכם שלום בית לחילופין גירושין.

בסיפור השני אני מייצגת את הגבר

הוא רצה לעזוב, הוא לא אוהב אותה כבר לפחות 10 שנים מתוך ה 30 שהם ביחד.
הוא ביקש ללכת היא סרבה, הוא הציעה גישור היא לא היתה מוכנה לשמוע, הוא ניסה לתת מועדים. עד אחרי החתונה של הילד ואז אני עוזב. היא איימה עליו שתתאבד.

בסוף אחרי 3 שנים. הוא קם והלך.
לא העיז לקחת דבר. רק את חפציו האישיים ונתן לה זמן להפנים
הוא חשב שיקח קצת זמן והיא תבין שזו המציאות שזה נגמר שהוא כבר לא שם ושיהיה לו סיכוי לאושר.

הזמן רק עשה יותר גרוע, היא הסיתה את הילדים שלו, שכולם בגירים והוא משלם להם את שכר הדירה בדירות התל אביביות שלהם. הם הפסיקו לדבר איתו. אם תפסיק לשלם את שכר הדירה הוא לא ידברו איתך לעולם הודיעה לו
בכל פעם שפנה אליה על מנת להסדיר את הדברים, היא ניתקה את הטלפון עד שלבסוף שלחה לו הודעה “אל תתקשר אלי אני לא עונה לך לעולם וזה לא הבית שלך יותר החלפתי מנעול”.

כמובן שזה גם הבית שלו, ולא רק שהוא רשום בטאבו הוא גם משלם עליו את כל ההוצאות. מתוך ידיעה שהמשכורת הזעומה שלה לא תשלם את הוצאות הווילה הגדולה בה הם חיו יחד.

והוא חיכה.

כשחלפה שנה והבין שלא יצליח לצאת מזה פנה לעו”ד שהגישה לו בקשה לישוב סכסוך.

מאז חלפו 15 חודשים. בכל פעם שניסה לקדם את המשא ומתן אמרו לו שהיא חולה, לא מרגישה טוב, ואיזה מפלצת הוא שהוא בכלל מסוגל לדבר על זה שעכיו גילו לה משהו.
הוא הגיע אלי אחרי 3 שנים שניסה לבד ו 15 חודשים שניסה עם עו”ד רחמנית, מגשרת שלא קידמה דבר ועשרות אלפים של חובות שהיא כבר לא תשלם כי נלקחו אחרי מועד הקרע.

למרות שנלקחו כדי לממן את הבית בו היא גרה ולהשאיר את תשלומי שכר הדירה של הילדים.
איך את יכולה לעזור לי, אני במלכודת. אם אני אפעל אז אני יאבד את הילדים שלי. ויגידו שאני רע.

הילדים שלך מדברים איתך? נפגשים איתך? שאלתי. כבר שנה וחצי שלא.
הם חושבים שאתה רע? כן
אז ממה בדיוק נשאר לך לפחד?
רק טיפש מכניס למשוואה את אותם נתונים ומצפה לתוצאה אחרת. אני חושבת שזה הזמן לשנות אסטרטגיה הם ממילא לא מדברים איתך ממילא אומרים שאתה רע לב, שהחלטת לבחור בעצמך ולהתגרש מאשה שאתה לא אוהב.

הגיע הזמן לצאת מהמלכודת
להעביר סכום מזונות, להפסיק את כל התשלומים כולל של הילדים ולהודיע שאם אין הסכם תוך 10 ימים, הסכם הוגן , נדיב כמו שתכננת, כמו שאתה. אבל אם אין, אז מלחמה.
וכך היה. שבוע לתוך האירוע כשכולם זזו ממקום רבצם, הילדים שהבינו שאבא שלהם לא רק כספומט והתחילו לכתוב לו הודעות, והאישה שהבינה שנגמר לה הזמן, יש טיוטת הסכם מונחת על שולחני.

שינוי הוא לא פשוט, טומן עימו סיכונים. אבל המחיר של להיתקע במקום כבד הרבה יותר.