כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ
נוֹשֵׂא אֶת הָאֶבֶן בַּבֶּטֶן
בְּזָוִית קְצָת שׁוֹנָה
וְקוֹרֵא לַזָּוִית אִישִׁיּוּת
— מאיר ויזלטיר
החלטתי לעשות קצת סדר בנושא הפרעות אישיות, הסיבה היא שכמעט כל מי שנכנס אלי בשנה האחרונה וביקש להתגרש הודיע לי שהסיבה היא שבן או בת הזוג, סובל מהפרעת אישיות. “איבחנתי את זה לפי דברים שקראתי באינטרנט”, או “היינו בטיפול ומיד המטפלת אמרה לי” .
כולם עכשיו מאשימים את הפרטנר שלהם בהפרעת אישיות: גבולית, נרקיסיסטית, אובססיבית, כפייתית, כל אחד וסיבותיו עימו.
אז לפני שנדבר על הפרעות אישיות, או על גירושין כשאחד מהצדדים לוקה בהפרעת אישיות צריך קודם כל להבין מהי אישיות?
אישיות, פרסונה, או אפילו אופי, היא מכלול התכונות הנפשיות אלה שנולדנו איתן ואלה שרכשנו במהלך החיים , שגורמות לנו להתנהג בצורה מסוימת. מחשבות תחושות, אמונות, המכתיבות את הפעולות שלנו. והיא בהכרח תהא שונה מאדם לאדם. כל אחד ע”פ האישיות שלו.
בשנים האחרונות, אנו חווים את מהפכת התודעה שהפכה אותנו למודעים בהרבה לעצמינו, למיינד שלנו, לגוף שלנו לוולנס שלנו, ששמה על נס הדגל את האני, העצמי, חיי משמעות, מהפכה טובה שאנחנו ממש באמצעה ועוד לא יודעים את הגבהים אליהם נגיע באמצעותה והשמיים הם הגבול, יחד עם התגליות של האני שלנו, מתגלים גם הקשיים בעצמינו. ולעיתים אנחנו מזהים אותם בקרובים אלינו. ככל שנהיה מודעים למשהו נמצא אותו יותר.
ראו לדוגמא את מהפכת הקשב, עד לפני 30 שנה לא ידעו מהם הפרעות קשב, מרגע שהכנסנו למודעות את הפרעות הקשב, אין כמעט ילד שלא עובר אבחון ואחוזי הלוקים בהפרעות קשב רק הולכים ועולים. האם לא היו כאן קודם הפרעות קשב? היו. פשוט לא היינו מודעים אליהם האם יש כאן אבחון ייתר? לדעתי כן.
זה הסיפור עם הפרעות אישיות. ככל שנהינו מודעים לעצמינו לאישיות שלנו נהינו מודעים להפרעות אשיות. ההפרעות האלה היו כאן קודם, אך גם כאן יש אבחון ייתר.
אז מה הם הפרעות אישיות?
“הפרעות אישיות הן תת קבוצה של הפרעות נפשיות, שמאופיינת על ידי תבניות נוקשות של מחשבות והתנהגות שנמשכות לאורך זמן. חוסר הגמישות והקושי להסתגל למצבי לחץ או לנורמות חברתיות אצל אנשים הסובלים מהפרעת אישיות, יכולים לגרום למצוקה קשה לעצמם באופן יומיומי (קשיי הסתגלות, מצבי דיכאון, חרדה, מצבים פסיכוטיים קצרים, התמכרויות וכו’), ולפעמים לאחרים, ולקשיים בתפקוד במישורים שונים.” (ויקיפדיה)
בעצם לכל אחד מאיתנו אישיות שמושפעת כאמור מהמאוויים שלו ומהפחדים שלו , מהאופן בו אנו מרגשים או חושבים מהדרך שבה אנחנו חווים את עצמינו ואת הסביבה שלנו כלומר לכל אחד מאיתנו סגנון אישיות ייחודי.
מתי נקרא לזה הפרעת אישיות?
נסביר בדוגמא: כל אחד מאיתנו אם בן הזוג שלו יבגוד בו, יפגע עמוקות, יגיב בכעס בתחושות שליליות, בשיח על טיפול אולי על גירושין במיידי, ללא ספק יהיה ריב קשה. אצל אנשים עם הפרעות אישיות מסוג מסוים, הדבר עלול להביא להתפרצויות זעם עזות, פגיעה עצמית, איומי אובדנות, אלימות, אלימות מילולית אובססיה קיצונית, חקירות אינסופיות רצון לדעת את כל הפרטים שוב ושוב מניעת שינה שליטה מוחלטת בתאורה של הבית , איומים ואפילו סירוב לוותר על הקשר תוך התניות ודרישות קיצוניות ולא הגיוניות.
על פי ה-DSM-5, (הספר בו רשומות כל מחלות הנפש) סוגי הפרעות האישיות מחולקים ל-3 אשכולות מרכזיים לפי מאפיינים אישיותיים משותפים.
אשכול A: מתייחס להפרעות אישיות המאופיינות בדפוסי חשיבה והתנהגות הנתפסים על ידי הסביבה כמשונים ויוצאי דופן.
הפרעת אישיות סכיזוטיפלית, סכיזואידית ופרנואידית.
אשכול B: מתייחס להפרעות אישיות המאופיינות בקושי בוויסות רגשי, דפוסי התנהגות קיצוניים וקשיים משמעותיים בתחום היחסים הבין-אישיים.
כאן תמצאו את הפרעת האישיות הנרקסיסטית, אנטי סוציאלית הסטריונית והפרעת אישיות גבולית.
אשכול C: מתייחס להפרעות אישיות המאופיינות בהתנהגות חרדה, חסרת ביטחון והימנעותית, כמו גם בנטייה לנוקשות.
והן הפרעת אישיות תלותית , אובססיבית קומפולסיבית , הפרעת אישיות נמנעת
בפועל אין ויכוח שתמצאו מאפיינים זהים שחוזרים על עצמם בין סוגי ההפרעות. וחפיפה בהתנהגויות. והרבה פעמים אדם יכול להיות עם כמה הפרעות שונות. ובנוסף גם אדם ללא הפרעות אישיות יכול להיות נרקסיסט, (סוד קטן כולנו נרקסיסטים במידה מסויימת) או נמנע, או אובססיבי בדברים מסויימים. זה לא מה שיאבחן אדם כבעל הפרעת אישיות.
בסופו של דבר רק כ-9% מהאוכלוסייה מתמודדים עם הפרעת אישיות, באמת .
הפרעות אישיות יכולות להיות מולדות, או לנבוע מטראומות, בהם אדם יאמץ דפוסי התנהגות שעבורו היו הישרדותיים כמו, אלימות, אובססיביות, ראיה שלילית של כל סיטואציה חוסר יכולת לתקשר או להיות באינטימיות. ואז האבחנה האם מדובר בהפרעת אישיות או בפוסט טראומה מורכבת, היא קריטית.
הפרעות אישיות קשות מאד לטיפול. המטופל קודם כל צריך להסכים שהוא אכן לוקה בהפרעה כזו לרצות טיפול ורק אז ניתן להתחיל לטפל. לפני שנים לא רבות הטענה היתה כי הפרעות אישיות לא ניתנות לטיפול. היום אנחנו יודעים שזה לא לגמרי נכון. טיפולים התנהגותיים, פסיכולוגיים בהחלט יכולים לטפל. תלוי כמובן עד כמה חמורה ההפרעה.
לכל ההפרעות אישיות מכנה משותף, הן לא חולפות מעצמן.
אז מה לי ולהפרעות אישיות?
כפי שהזכרתי בהתחלה, היום כמעט כל מי שמגיע להתגרש מסביר לי שבוודאות בן הזוג, או בת הזוג, יש להם הפרעת אישיות. לרבים מאד אני אומרת סליחה. עם כל הרצון הטוב. לא נראה לי. אבל גם אם כן,
איך זה ישפיע על הגירושין?
האם בגלל זה הוא לא זכאי להיות אבא במשמורת משותפת? האם בגלל זה אני זכאי לפיצוי כי כל החיים אני עבדתי והיא בכלל לא מסוגלת להחזיק עבודה? האם בגלל זה אני יכול להיות המחליט היחיד בנושא הילדים? האם ביהמ”ש יראה את הפרעת האישיות ויבין שאני חייב/ת להתגרש ויעזור לי לקדם את הדברים יותר מהר? יותר נכון? יותר צודק?
התשובה היא חד משמעית לא. לכל השאלות אגב.
האבחון של הפרעת אישיות, נכון או לא נכון, לא ישנה את ההתנהלות המשפטית. הוא כן בהחלט יכול לעזור לך לקבל החלטה. להבין שטיפול זוגי מסורתי לא יעזור, שצריך טיפול אחר אם רוצים לשקם. צריך אבחנה מדויקת של פסיכיאטר, לעיתים טיפול תרופתי, הכרה והבנה יש הפרעה כזו וטיפול ספציפי בה. ואם הוא מסרב, אז אין ברירה כי לחיות ביחד את הוא והפרעת האישיות זה טריו בלתי נסבל. זו זוגיות רעילה, קשה, פוגענית.
פוגעת באיכות החיים, ויכולה אפילו להיות קיצונית יותר ויותר ככל שהשנים יחלפו.
אז כן או שמתגרשים או שמטפלים אבל חד משמעית לא מתעלמים וממשיכים לסבול.