אנשים מפחדים לריב

זאת האמת, רוב האנשים מעדיפים להימנע מעימותים

הימנעות מעימותים בזוגיות רעילה לעיתים הופכת להיות חזות הכל. את עושה כל מה שאת חושבת שיעזור למנוע את הויכוח הבא, ההעלבה הבאה, ההאשמה הבאה. למעשה במערכות יחסים רעילות, שקט רוב הזמן יבוא על חשבון הדברים שהיית רוצה להגיד. על מה שאת באמת חושבת, ועל הדעות והרצונות שלך.

זה כתוב בלשון נקבה אבל תאמינו לי שאני מכירה גם מערכות יחסים רעילות שהבעל הוא זה ששותק, רק כדי שיהיה לו שקט.

אנשים מפחדים לריב גם כשהם רוצים להתגרש, ומנסים להימנע (אם הם לא נרקיסיסטים שניזונים מעימותים) למעשה רוב האנשים יעדיפו לא לריב. מי שנמצא אצלי במשרד הם לא רוב האנשים. אלא אלה שאין להם ברירה אלא לריב כדי לקבל את הזכויות שלהם. את מה שמגיע להם או להגן על מה שרוצים לקחת מהם שלא בצדק. כל השאר יסיימו בקלות בהסכם הוגן.

העצימות של הריבים האלה גבוהה מאד שכן ברור לגמרי שאם הגעת כבר להגשת תביעות ולבתי משפט זה כי אין כאן אפשרות להימנע מכך. אתה מחפש משהו שיריב בשבילך. שישיג לך את מה שמגיע לך וימקסם את הזכויות שלך. וזה הגיוני נכון ורצוי

אף אחד לא רוצה להוציא הון קטן על הליך הגירושין שלו. אני כמובן מותירה מחוץ לדיון הזה את אלה שפשוט מחפשים לנקום. אגב את אלה לא תמצאו אצלי במשרד, הם מיד מבינים שאני לא האדם הנכון לייצג.

הבעיה היא שאנשים מפחדים לריב כשהם בזוגיות, דבר שאם היה קורה אולי היה מונע את הגירושין. זה נשמע קונטרה אינטואיטיבי אני יודעת ולכן אסביר בדוגמא אישית:

אני אף פעם לא פחדתי מלריב. לעמוד על שלי, לזעוק את דעותיי, לצעוק אם צריך, לבקש סליחה לפעמים (לא הרבה כי פשוט לרוב אני צודקת) לסלוח ולהתפייס.

בתחילת הנישואין רבנו מלא, הילדים פחדו שנתגרש ושיקפתי להם שאנשים רבים ומשלימים. ובשלב מסוים הם הבינו שזה חלק מהחיים

ריבים מגלים לך המון דברים שמאפשרים לך בסופו של דבר לחיות יותר טוב יחד. למשל גילינו שאם הוא רעב והוא לא שם לב שהוא רעב אז יכול להגרם ריב על כלום ואחרי שאכל, לא הבין על מה רבנו…

גילינו שיש תקופות בחודש שאני הורמונלית ורבה על שטויות, נטפלת לזוטות ומשתגעת מכלום.

למדנו אחד את השני. למדנו לריב, למדנו לא להסכים ועדין לתת אישרור (ולידציה) לצד השני שאנחנו רואים אחד את השני, לא התעלמנו מהכאב. לתת למשהו אישור לרגשות שלו לא אומר שאתם מסכימים, רק מאפשר לראות את המקום של הצד השני ולתת תחושה שאת חשובה מה שנקרא “I feel you”

אז הנה המסקנה שלי:

זוגות שרבים הרבה ונשארים יחד כנראה יותר חזקים מזוגות שלא רבים ומדחיקים את הרגשות שלהם

לריב זה סימן מעולה, זה סימן שאכפת לכם

אהבה וזוגיות טובה זה לא להסכים על הכל תמיד, אפשר שלכל אחד יהיה את דעתו על דברים ועדין לתת לזה מקום (כן גם כשרבים על ביבי או על חוק הלאום)

אהבה זה כשהריב נגמר אבל האהבה עדין שם ואפשר להתחבק ולהתפייס

אז זיכרו

מערכות יחסים אמיתיות שנשארות הרבה זמן, יש בהם ריבים, אבל גם הרבה סליחה, סובלנות ואישור לצד השני שזה ממש בסדר שלא מסכימים איתך.

אז תחיו, תריבו, תתפייסו העיקר תרגישו. ואל תשכחו להתחבק בסוף זה מחזק את המערכת החיסונית

קצת עלי

ילידת שנת 1974, נשואה ואם לשלושה. לאחר סיום התיכון במגמת דרמה התגייסה לצה"ל וביצעה שרות צבאי משמעותי כר"לשית של קצין בכיר בחיל אוויר. עם תום השרות הצבאי למדה לתואר פילוסופיה וספרות באוניברסיטת תל-אביב אך החליטה לשנות ייעוד וסיימה את לימודיה לתואר L.L.B. במשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה בסוף שנת 1999. הצטרפה כחברה בלשכת עורכי הדין בשנת 2000. איימי החלה לעסוק בתחום דיני המשפחה מיד עם הסמכתה, ומאז ועד היום מנהלת את המשרד הפרטי שבבעלותה.

רוצה לקבל כלי שיעזור לך להתמודד עם משברים?

הכניסי את המייל ואשלח לך הקלטה של הרצאת הדגל שלי "סערות לא נמשכות לנצח"