השבוע, בשעת הצהריים, נכנסה למשרדי אישה יפיפיה, לבושה בבגדים מוקפדים של מעצב על. הסתכלתי על הלוגו, העיצוב היה שלה. היא המעצבת המוכרת, זו שקרדשיאן פעם לבשה את השמלה שעיצבה וביונסה עוקבת אחריה באינסטגרם.
אבל משהו במבט שלה לא התאים לכל ההילה שהקרינה, ולסיפור הצלחה הבינלאומי שאני יודעת שהיא.
היא התיישבה מולי, חפנה את פניה בידיים, ונשמה עמוק. קודם כל במבט מקרוב היא נראתה כאילו לא
היא אמרה.”אני הולכת לאבד הכול”
בעלה חיזר אחריה מגיל 18, הבטיח לה שהעובדה שהיא הראשונה שלו לא תשנה דבר, שהוא תמיד יאהב אותה, היא קצת מבוגרת ממנו והיה לה חבר או שניים והיה נראה לה סיכון להתחתן עם משהו שברור שבשלב מסוים ירצה להתנסות עם עוד נשים. והיא הכי קנאית. היא לא תסכים ולכן סרבה להתחתן. כשניסה לשכנע אותה היא אמרה לו
אבל הוא היה עקשן והיא אהבה אותו ואחרי 5 שנות זוגיות הם התחתנו. .שגברים בסוף מחפשים ריגושים
ונולדו להם 3 ילדים. החיים שלהם היו טובים. נישואים נורמליים עליות מורדות ומה שבינהם.
היא החליטה ללמוד עיצוב אופנה והוא תמיד עודד אותה, סיפר לכל מי שרצה לשמוע כמה היא מוכשרת וכמה הוא מאמין בה. הוא גם עודד אותה לפתוח עסק ושמר על הילדים כשהיא התפתחה וגדלה והחלה לנסוע בהתחלה לארופה ובסוף לייצר בסין. ההצלחה שלה לא אחרה לבוא, היא גדלה התעצמה וכולם נהנו מחיי נהנתנות של מי שיכולים להרשות לעצמם, מסעדות טיולים בחו”ל, רכבי יוקרה ועוד.
איך היו היחסים? שאלתי, “היה סבבה, את יודעת לפעמים פחות לפעמים יותר, כשאנחנו בחו”ל לבד תמיד טוב.”
לא רבנו לא היה משבר ספציפי והאמת לא קרה כלום כבר הרבה זמן, כך שאין באמת סיבה למה שעשיתי
היא טסה לעוד תערוכה, הפעם במילאנו. שם בין תצוגות האופנה והמינגלינג העסקי היא פגשה מתחרה. השיחה קלחה, היא צחקה לא מעט. וחשבה לעצמה שמזמן כבר לא שמעה את עצמה צוחקת. מצד שני כבר מזמן לא שתתה כל כך הרבה…
היה לה נעים והיא לא עצרה את זה ומצאה את עצמה במיטה במלון שלו. בלי תכנון מוקדם, בלי מחשבה על העתיד “בא לה” והיא זרמה עם עצמה.
כשחזרה לארץ היתה מבולבלת מאד. אבל החליטה לבדוק עוד קצת.. להרגיש עוד טיפה… היא נפגשה איתו עוד 3 פעמים ואז החליטה שלא. היא לא מאוהבת בו, זה פיזי לגמרי היא אוהבת את בעלה הוא האחד שלה. היא נמשכת אליו היא אוהבת את הבית שלהם והמשפחה.
כל הדיאלוג הזה קורה בינה ובינה ומעבר לעובדה שפתאום היא יוזמת איתו סקס בעלה לא מרגיש שום דבר ולא חושד בכלום
חולפים כמה שבועות ואז היא מחליטה. שהיא חייבת לספר לו. כי זה לא הגיוני הוא איתה מגיל 18 ומגיע לו לדעת את האמת.
אבל לפני שהיא מספרת לו היא מספרת לאחותה מתוודה ואומרת לה שהיא רוצה לספר לבעלה. אחותה כמעט חוטפת התקף לב מהמחשבה הנוראית הזו, והיא מבטיחה לה שלא תספר.
מבטיחה אבל לא מקיימת.
היא רוצה לספר. היא רוצה שיחזור להיות כמו קודם שהוא ידע עליה הכל ויסלח לה.
אז היא סיפרה. היא אמרה לו שאין לזה שום משמעות שהיא אוהבת רק אותו, בכתה התחננה הסבירה אבל כלום לא הלך במציאות כמו שהיה אצלה בראש. הוא נשבר. נפגע , לא סלח, ועזב.
היעוץ:
זה שסיפרת לו היה אגואיסטי” אמרתי לה “ביננו את רצית לספר לו כדי להעביר את תחושת האיכסה שלך מעצמך. את רצית להרגיש שוב נקיה אז זרקת עליו את הזבל הרגשי שלך”. הוידוי שלה הרי היה לא הכרחי. היא יכלה לעבוד על הקשר להשאר להיות נאמנה לו ומה שהוא לא יודע לא פגע בו. הטעם לספר היה שלה ובעדה בלבד. היא פשוט פרקה. ועכשיו נתמודד עם המחיר.
למה בגידות קורות ומה המחיר האמיתי שלהן?
אנשים נוטים לחשוב שבגידה נובעת מחוסר סיפוק בזוגיות
אבל מחקרים חדשים מראים שלא תמיד זה נכון
לפי אסתר פרל אחת המומחיות המובילות בעולם בתחום הזוגיות והבגידה
הרבה אנשים בוגדים לא כי חסר להם משהו בבן הזוג – אלא כי חסר להם משהו בתוך עצמם
אבל לא משנה מה הסיבה – המחיר של הבגידה הוא תמיד גבוה
אשמה, ספקות, הרס עצמי
קריסת האמון, השפלה, פגיעה שקשה לשקם
גילוי בגידה הוא חוויה טראומתית הסודקת את המציאות המוכרת ואת החוזה בין בני הזוג, ומטלטלת את הקשר ומכאן את המשפחה כולה.משבר בעקבות בגידה הוא מהקשים שיכולה זוגיות לספוג לרוב העוצמות הרגשיות גבוהות. ובני הזוג מוצאים עצמם בשיח שורף, הנבגד דורש פרטים שרק “יגרדו את הפצע” אבל לדעתו הוא חייב לדעת. מצד שני זו גם התקופה בה כנראה תעשו הכי הרבה סקס מאז שהתחתנתם ממקום שמפחד לאבד. מורכבות ודואליות שקשה לשאת.
יחד עם זאת, היום אנשים לא מתגרשים בגלל בגידה.
רוב האנשים יסלחו על בגידה, מתוך הבנה שמונוגמיה הפכה גזרה קשה בעידן הנוכחי ואנחנו כבר לא שופטים לפי אותם אמות מידה ששפטו בגידה לפני עידן הרשתות החברתיות. כמו הקלנו על עצמינו את מידת המוסר המתלווה למונוגמיה לאור הפיתוי.
אם יש כל כך הרבה שוקולד מסביב איך לעזעזל אפשר להיות בדיאטה?
ועדין לכל החלטה יש מחיר:
בגידה היא רגע בחיים
אבל האם הוא שווה את זה?
זו שאלה מאד אינדיבידואלית. אם הקשר לא תקין, אם את לא אוהבת יותר, אם חסר לך משהו שאין סיכוי שתקבלי, אם הזוגיות מקולקלת, אז בגידה היא רק תופעת לוואי
וכמה שקשה למעצבת אופנה שלי להודות, היא כבר לא אוהבת, כי היא הבינה מצוין מה יקרה אם תספר וכל השאר היה רק תרוצים, בסוף בינה לבין עצמה הבינה שזו היתה דרכה לסיים. היא פשוט היתה צריכה תרוץ שלא היה שם.
אז היא עיצבה ויצרה לה אחד כזה שמצדיק פרידה.
