לפני שבוע וחצי היה לי איזה אירוע רפואי. האמת, ככל הנראה לא משהו באמת מדאיג, אפילו חרדתית כמוני הצליחה להבין שהיא לא תמות מזה, אבל היה. ואפילו הייתה פרוצדורה כירורגית. התוצאה הייתה כמעט שבועיים בהם אסור לי להתאמן, לא הייתי בכוחות שלי, טופלתי בהרבה אנטיביוטיקה אז הרגשתי חלשה, הבטן שלי הגיבה בהתאם למרות הפרוביוטיקה, ובעיקר – מי שמכיר אותי יודע שהמוח שלי עבד שעות נוספות על שאלות מיותרות ששואלים אנשים שסובלים מחרדה רפואית. הייתי מותשת.
זה לא מנע ממני, אחרי יום אחד בלבד בבית, לחזור לעבודה. אבל זה כן מנע ממני להתאמן
בשגרה אני מתאמנת בין 5 ל-7 פעמים בשבוע באימוני קרוספיט מפרכים, יש לומר. טוב, נקרא להם מאתגרים, אולי מפרכים זה מוגזם
אני לא רק מתאמנת, אני גם שומרת על תזונה קפדנית מאוד חמישה ימים בשבוע ובסופ”ש משחררת קצת. אבל בסופו של דבר שומרת על איזון
כשהתחילו הרחמים העצמיים, הפרוצדורה, והאנטיביוטיקה שלוו באיסור להתאמן, שיחררתי הכל כן גם את האוכל (היה אפילו מפגש של נוטלה עם כפית) . בשלב מסוים אמרתי לעצמי את מה שאני תמיד אומרת לכם: “סערות לא נמשכות לנצח, יעבור לך ואת תחזרי לעצמך”
בתשישות הזאת שאלתי את עצמי: איך לעזאזל בכלל הצלחתי להתאמן 5 פעמים בשבוע, שלא נדבר על 7? אני רק חושבת על ללכת להתאמן עכשיו ונהיה לי רע. וכשהבנתי שזהו, הטיפול הסתיים ושבוע הבא חוזרים לשגרה, היה לי רק דבר אחד להגיד לעצמי: לא! אין לי כוח. לא בא לי. באמת, באמת מכל הלב – פשוט לא
ואז הבנתי שאני בבעיה… אז הלכתי ללמוד על כוח רצון כי הבנתי שזה מה שאני צריכה כרגע כדי לחזור לעצמי, להתאמן ולאכול בריא
המדע מאחורי כוח הרצון
מי שאחראי על כוח רצון במוח שלנו הוא הקורטקס הסינגולרי הקדמי האמצעי
Anterior Midcingulate Cortex (AMC)
למעשה זו תגלית מדעית חדשה לגמרי מהשנים האחרונות. עד אז דיברו על דופמין, על האמיגדלה, והנה גילו את הקורטקס הסינגולרי הקדמי האמצעי. הוא למעשה אחראי על כוח רצון, שליטה עצמית, נחישות, מוטיבציה לפעולה וגם על סיבולת ועמידה בכאב
כשהוא פועל באופן מיטבי, אנחנו מסוגלים לזהות פיתויים, לשלוט בדחפים ולהישאר במסלול לקראת המטרות שלנו. כשהוא מתעייף –המדענים קוראים לזה “דילול האגו” – השליטה העצמית נחלשת, ואנחנו מוצאים את עצמנו נסחפים להרגלים ישנים ופחות מועילים
מחקרים פורצי דרך של הפסיכולוג רוי באומייסטר מאוניברסיטת פלורידה גילו שכוח הרצון מתנהג כמו משאב מתכלה. במילים אחרות, בכל פעם שאנחנו משתמשים בכוח רצון למשימה אחת – כמו להימנע משוקולד או להישאר מרוכזים בפגישה משעממת – הכוח הזמין שלנו למשימות הבאות קטן. אם ביליתם את כל היום בהחלטות קשות, אל תתפלאו אם בערב תמצאו את עצמכם מתקשים להימנע ממגש הפיצה או מסדרה בנטפליקס במקום הספר שתכננתם לקרוא
אתם לא מדמיינים את גודל השמחה בעולם המדעי כשמצאו אותו. שכן עד אותו רגע, היינו פוגשים מישהו עם כוח רצון ואומרים: “איזה כיף לו שנולד ככה”, “איזה חזק הוא בראש.” “איך היא שולטת בעצמה ואוכלת רק חסה” אז זהו, שלא בדיוק
מסתבר שבדקו, ואצל ספורטאים למשל החלק הזה גדול, ואצל אנשים שמתגברים על אתגרים כמו מטפסי הרים, הוא גדול, ואצל אנשים עם השמנת יתר קיצונית (אוביסיטי), הוא קטן מאוד
זו בשורה מעולה! זה אומר שאפשר ממש לגדל כוח רצון. זה לא מתת אל, זו לא גנטיקה, זה פשוט ניתן לאימון, ממש כמו כל שריר אחר
איך מגדלים כוח רצון?
אז שנייה, אני עוצרת
אני יודעת שכל האינטרנט מלא ב”האקס”, בטיפים, בשיטות, עצות וטריקים, בעיקר כדי שלא תצטרכו כוח רצון. לדוגמא: אם תאכלו דיאטה קיטוגנית לא תצטרכו להשתמש בכוח רצון כדי לא לאכול סוכר
אז תקשיבו טוב: הייתי שנה וחצי בדיאטה קיטוגנית. כן, זה נכון שהחשק למתוק יורד, אפילו לא קיים. אבל האם הייתי צריכה להשתמש בכוח רצון בכל פעם שבעלי אכל קרואסונים מולי בפריז? כן! האם הייתי אדישה לריח של עוגות שוקולד? ממש לא. האם למישהו שמתנזר מאלכוהול כדי להיגמל קל יותר מאשר לו שתה אפילו לגימה? כן. האם לא בא לו לשתות כשכולם שותים במסיבה? ברור שבא לו. ואז מה? ואז כוח רצון! הוא הדרך היחידה להתמודד ואו שיש לך הרבה ממנו או שאתה נופל להרגל הישן
האמת הלא פופולרית
מה שאני הולכת להגיד לכם עכשיו זה לא פופולרי זה לא טריק, לא האק ולא שטיק – זו האמת
מוכנים? קבלו:
זה קשה, זה מבאס, ולא בא לכם – אבל הדרך היחידה היא פשוט לעשות. לא בא לי ללכת לאימון? אז ללכת למרות שלא בא. אני סובלת שם? כן. קשה לי? כן. האם אני רוצה לחזור לשם מחר? לא! אבל אני חייבת. ולכן אני אחזור
המחויבות היא לעצמי. והדרך לגדל כוח רצון היא להמשיך, שוב ושוב ושוב ושוב, גם כשלא בא לי וגם כשלא נעים לי. מל רובינס כתבה רב-מכר על חוק ה-5 שניות. היא אומרת: “אתם לא צריכים כוח רצון. כשהשעון מצלצל תספרו עד חמש ומיד תקומו, תשגרו את עצמכם מהמיטה”.
אז היא טועה… השעון מצלצל ואני יכולה לספור עד 5 ואז לחזור יופי יופי לישון. וגם זה לא יעזור אם אתן לעצמי כיף במראה (עוד רב-מכר עם עצות של מל רובינס, הפעם לאהבה עצמית) על איזה אחלה אני שקמתי. מחר יהיה לי קשה באותה מידה, וזה ייקח זמן עד שאתרגל ועד שלא אצטרך להשתמש בכוח הרצון יותר כדי לקום. אבל אתם יודעים מה יקרה אז? הוא יפסיק לגדול
כדי לגדל כוח רצון אתם צריכים לסבול. כן, כן, כך ממש. אנדרו הוברמן, חוקר מוח ונוירולוג, אומר: הקורטקס הסינגולרי הקדמי גדל רק כשאתם מתאמצים וסובלים
לדוגמא: אם אתם הולכים לעשות אמבטיית קרח בשביל הבריאות וזה קשה וסיוט, והתגברתם – הגדלתם את כוח הרצון. אם אתם נהנים מזה ואין לכם בעיה עם זה, אז הקורטקס לא גדל וזה כבר לא משנה. כדי להמשיך לגדל כוח רצון צריך להמשיך לסבול
אז למה אני צריכה בכלל כוח רצון?
כי לפעמים לא בא לי. אין לי כוח. אין לי חשק
ויש לי המון התחייבויות שאני ממש אוהבת, אבל לפעמים – ממש כמו עכשיו כשאני צריכה לחזור להתאמן אחרי חופשה של שבועיים, כשזה נראה לי כמו הדבר הכי קשה בעולם, כשברור לי שהאימון הראשון יהיה סיוט מתמשך – דווקא אז אני חייבת לעשות את זה. להגדיל את כוח הרצון שלי, ולעשות שוב ושוב עד שזה יחזור להיות הרגל קל יחסית
אתם לא לבד
אז למה סיפרתי לכם את זה?
כדי שתדעו שאתם לא לבד. השיח הזה שמתנהל אצלכם בראש – כן ללכת למכון או לא, כן לקום או לא, כן לעשות או לא, הרצון לוותר לעצמכם, התחושה שאין לכם כוח, שלא בא לכם, שבא לכם לשים שמיכה ולראות נטפליקס כל היום – היא שיחה פנימית שקורית לכולם
מי שמצליח, מי שמשגשג, הוא מי שמצליח להגדיל את הקורטקס הסינגולרי הקדמי שלו ופשוט לעשות למרות זאת. ואז זה נהיה יותר קל… עד הפעם הבאה
