נגמרו החגים. נגמר הפסח, נגמרו הארוחות, הסדרים, החופשות, הסופ”שים הבלתי נגמרים, יום השואה יום הזיכרון ואפילו יום העצמאות מאחורינו
אם אתן בעלות עסק – אתן כנראה מרגישות את זה. שבועות של הפסקות, בלי שגרת עבודה סדירה, בלי שגרת שיווק, פחות ימי עבודה.
וכמו תמיד, כשזה נגמר זה מגיע עם תחושת “יאללה, הגיע הזמן לאסוף את עצמי, לחזור לריצה, להתניע מחדש ” איך מתניעים מחדש מה עכשיו? מה הדבר הבא שאני צריכה לעשות?
או שבעצם כל מה שאת רוצה באמת לשאול זה:
איך אני עושה כסף? אבל הרבה כסף.
למה בעצם כל כך לא נעים לנו להגיד בקול: “אני רוצה לעשות כסף”?
אנחנו מדברות על התפתחות, על השפעה, על שליחות – אבל המילה כסף עדיין יושבת לנו בגרון. כמעט כמו קללה, משהו שצריך לצנזר.
כאילו להרוויח טוב זה סוג של חטא. כאילו להיות עשירה זה משהו שצריך להצניע, להסביר, להתנצל עליו.
השבוע ישבתי עם חברה לקפה והיא סיפרה לי שיש לה חברה, שלא מרשה לה לדבר איתה על כסף. היא ניסתה לשוחח על יוקר המחיה, שכר דירה. ותשובת החברה הייתה, אל תדברי איתי בבקשה על הנושאים האלה. זה מביך אותה? אולי קשה לה? אולי זה פשוט שאלה של חינוך מהבית. כסף זה דבר שלא מדברים עליו. או בעיקר מדברות עליו. נשים לא מדברות על זה שהן רוצות כסף, הרבה כסף. הן יכולות לשוחח על אורך חיים רצוי אולי על שמלה יקרה אבל להגיד, שומעת, אני צריכה עוד לפחות 10,000 ₪ לחודש בשנה הקרובה כדי להשיג את היעדים שלי ולהמשיך להשקיע בנאסד”ק. לא תשמעו אשה אומרת לחברתה.
כסף הוא לא הבעיה אלא הגישה שלנו אליו
ספר שקראתי לאחרונה The Millionaire Fastlane
מדבר בדיוק על זה. על הדרך המהירה לעושר. לא בזכות גורו, לא בזכות לוטו, ולא בזכות טריק שיווקי – אלא בזכות שינוי תודעתי עמוק.
כי לפני כל שיטת פעולה – חייבת להיות תודעה נכונה. ולכל הנשים שעוד לא עשירות יש את אותה הבעיה לכולן יש תודעה מוגבלת. לא להיעלב. אני אחת מכן. זה לקח לי הרבה זמן לשנות. אבל זה אפשרי. המוגבלות נובעת מאמונות מגבילות על כסף. הספר הזה מפרק שלוש מתוכן. אולי את השלוש המרכזיות אז הנה הן לפניכם:
“צריך מזל כדי להיות עשירה”
כמה פעמים שמעת את זה?
“הוא פשוט היה בזמן הנכון במקום הנכון”.
“בטח יש לה הורים שעזרו”.
“מזל שהיא עלתה על זה לפני כולם”. “היא פשוט התחילה ראשונה”. “היה משהו שניהל אותה”.
תקשיבו זה ברור שלמזל יש תפקיד. אבל מזל זה לא תוכנית עסקית
אנשים מצליחים מייצרים את המזל שלהם דרך תנועה, עשייה, נוכחות, התמדה.
הם לא מחכים להזדמנות , הם יוצרים אותה. והם בעיקר מוכנים לשלם מחירים שאנשים אחרים לא מוכנים. להתאמץ יותר לישון פחות, להמר על עצמם. לראות פחות נטפליקס.
“אפשר לקנות עושר”
זה אולי הכי נפוץ בימינו.
“תקני את הקורס הזה וזה יכניס לך 6 ספרות תוך חודש”.
“תרשמי לניוזלטר” , “תסעי לסמינר” “תרשמי לתוכנית ליויי שעולה 5 ספרות לפחות”.
אבל עושר אמיתי לא נקנה. הוא נבנה.
הוא לא מוצר. הוא תהליך.
את יכולה להשקיע בקורסים הכי טובים בעולם – אבל אם לא תשני את איך שאת חושבת, בוחרת, פועלת – שום דבר לא יקרה. להיות בקורס על איך עושים כסף לא יהפוך אותך לעשירה גם אם שילמת על הקורס 30,000 ₪.
“משהו אחד יהפוך אותך לעשירה”
“אם רק הייתה לי חשיפה…”
“אם רק היה לי מוצר בום…”
“אם רק היה לי שותף, תקציב, עוקבים, זמן…”
אין “אם רק”. עושר הוא לא תוצאה של אירוע אחד, אלא של מאות החלטות קטנות, יומיומיות, שנעשות בעקביות לאורך זמן.
את לא הופכת לעשירה , את בונה את עצמך ככזו. את הזהות שלך, את היום שלך את החיים שלך.
ניסוי המרשמלו
מכירות את הניסוי המפורסם שבו ילדים הושבו מול ממתק ונמדדה היכולת שלהם לחכות ולא לאכול אותו תמורת הבטחה לקבל שניים מאוחר יותר.
מה שהתברר הוא שילדים שהיו מסוגלים לדחות את הסיפוק המיידי נטו להצליח יותר בהמשך חייהם.
כי העולם שייך למי שיודע להתאפק עכשיו בשביל להרוויח יותר אחר כך.
רוצה להיות עשירה? תעצרי רגע. תתבונני בעצמך.
איפה את בולעת את המרשמלו?
באיזה מקום את מבזבזת אנרגיה, כסף או זמן רק כדי לא להרגיש אי נוחות רגעית?
כמה כסף הולך אצלך על “פיצוי”, על “אני אעשה את זה מחר”, על החלטות לא כלכליות שנובעות בכלל ממנגנון רגשי? על רכב שאת לא יכולה להרשות לעצמך ולקחת עליו מימון לחמש שנים, על עוד בגדים יקרים שהפכו לעול על כרטיס אשראי שאת לא באמת יכולה לפרוע? מה שיגרום לך לקחת עוד הלוואה. איפה המרשמלו שלך?
אז מה כן?
הנה כמה עקרונות שכל אישה שרוצה להיות עשירה צריכה לדעת:
1.כסף הוא שיקוף, לא מטרה.
הוא מראה את מידת הערך שאת מביאה, את כמה אנשים סומכים עלייך, עצמאית או שכירה זה לא משנה. את כמה את מסוגלת להחזיק שפע.
תפסיקי להילחם בכסף – תתחילי לעבוד עם עצמך.
- שווי עצמי = שווי כלכלי.
נשים רבות מתקשות לתמחר את עצמן, לבקש, לדרוש.
זה לא בגלל שהן לא יודעות לתמחר זה בגלל שהן מרגישות שלא מגיע להן.
תעבדי על תחושת הערך שלך, והוא יופיע גם בחשבון הבנק.
3.אל תחכי למוטיבציה – תבני מערכת.
כסף הוא לא תוצאה של השראה. הוא תוצאה של מערכת שמביאה לקוחות, מתמחרת נכון, מספקת ערך ומודדת תוצאות.
את לא צריכה יותר השראה. את צריכה יותר שגרה חכמה.
4.עשי לעצמך חשבון נפש כלכלי.
שאלי את עצמך: מה עבד לי השנה? מה לא?
כמה זמן אני משקיעה בלבנות נכס אמיתי וכמה זמן אני מבזבזת על רשתות, השוואות ופיצוי רגשי?
5.תביני שכסף הוא אנרגיה – והוא רוצה תנועה.
כשאת מפחדת להוציא – הוא נתקע.
כשאת משקיעה בתבונה – הוא זורם.
כשאת ממוקדת – הוא בא.
וכשאת מתביישת בו – הוא מתרחק.
והנה העיצה הכי טובה שאני יכולה לתת לכם והכי אמיתית
מוכנות?
אתן לא תאהבו אתה זה:
תהיו אובססיביות לכסף, אובססיביות. תרצו כסף תחלמו כסף תבקשו לעצמיכם כסף, תאהבו כסף, תאהבו חשבונות בנק, תדפיסי בנק, אקסלים של הכנסות והוצאות, תאהבו מספרים השקעות מניות, חשבוניות. תאהבו תחפשו אותם בכל מקום. תדעו כמה כסף אתן רוצות, כמה אתן צריכות כדי להגשים את החלומות שלכם על השקל, ותגלו שכשאתם בפוקוס על זה. בללי להתחמק מהדבר עצמו בלי להתבייש ברצון הזה פשוט לכסף, הוא ימצא אותכם.
כי מה שאתן אובססיביות עליו גדל. ואני לא מכירה אדם עשיר אחד בעולם שלא אובססיבי על כסף. אגב גם אחרי שהוא עשיר.
אחרי שתעמדו במספרים של עצמיכן, אלה שמגדירים אותכן עשירות בעיני עצמכן , כי זה שונה מאדם לאדם. אז תחוו חופש כלכלי אמיתי
כשתוכלו לקנות את הרכב בלי מימון, את השמלות לא בתשלומים, אלא ממש כמו שאתן קונות מסטיק במכולת. כשתוכלו להגיד זה לא יקר עבורי. אז תחוו חופש כלכלי אמיתי.
אז אל תתביישי להגיד בקול: “אני רוצה לעשות כסף. אני רוצה להרוויח הרבה. ואני גם יכולה.”
לא כי זה כל מה שחשוב – אלא כי כשיש לך כסף, יש לך חופש.
וכשיש לך חופש – יש לך את כל הזמן שבעולם לממש את כל מה שחשוב לך באמת.
