לא רק בן זוג. גם נושא משרה בכירה עם אחריות תאגידית?
מה המחיר של הבגידה הספציפית של אנדי ביירון, ומה עכשיו?
מאד רציתי לכתוב על המצוקה הרגשית שבוודאי כל הצלעות בפרשה מצויות בה. החמלה שיש לי כלפיי אשתו הקרקע שנשמטה מתחת לרגליה השינוי שמחכה לה והמשבר. אבל….
זו לא עוד בגידה, זו שאלה משפטית, כלכלית, תדמיתית ועמוקה הרבה יותר.
זה הרגע שבו נשבר לא רק האמון של אשתו, אלא גם המסכה של ארגונים שמדברים על שקיפות, על ערכים, על קודים אתיים, ובפנים ממשיכים לשחק את אותו משחק ישן. צבוע.
כי כשבוס מתנשק עם עובדת מול עשרות אלפי אנשים בקונצרט, ועוד על מסך ענק, השאלה היא לא רק מה קורה בבית שלו, המשבר הרגשי והקרקע שנשמטה. אלא מה כתוב בחוזה, מה יגידו הדירקטורים, מה תגיב הבורסה, ואיפה עוברת גבול האחריות האישית של מנכ”ל?
מנקודת המבט שלי, כבעלת משרד עורכות דין שמטפלת במשברים משפחתיים, הבגידה היא בדרך כלל אירוע פנימי.
אבל כשמדובר בדמות ציבורית, היא מהר מאוד הופכת לאירוע עסקי.
ופה מתחילה האש האמיתית.
הבגידה של אנדי ביירון היא לא רק פגיעה באשתו בילדים שלו במשפחה. היא פגיעה גם במשקיעים.
כי כשמנכ”ל של חברה שמספקת שירותים עסקיים בתחום הדאטה וה-AI
מזוהה פתאום עם פרשה שמריחה ממחיקת גבולות, יחסי מרות, הכחשה ושתיקה,
יש לזה מחיר. והוא לא קטן.
בעלי מניות במיוחד אמריקאים שהם שמרנים לפחות כלפי חוץ. לא אוהבים חוסר יציבות.
לא תדמיתית, לא משפטית, ובטח שלא מוסרית.
כשהעומד בראש נתפס בחוסר שיקול דעת חמור, זו כבר לא רכילות. זו שאלה של שליטה. של ניהול סיכונים. של בונוסים שנתלו על יעדים ונמחקו בגלל מסך נשיקות אחד שחשף את הקלישאה הכי שחוקה בחברות האלה.
האם זה יוביל לסילוקו מתפקידו? אולי לא.
אבל עצם השיח כבר משנה את היחס אליו. את המוניטין האישי שלו
סביר להניח שכבר עכשיו עורך הדין של החברה עובר על סעיפי ההתנהגות האישית בהסכמי ההעסקה.
בודק אם הייתה הפרת אמון, פגיעה במוניטין, או כל עילה שתאפשר לקצץ בבונוס, למנוע חידוש חוזה, או להציב תנאים מגבילים להמשך כהונה.
גם אם לא יפוטר, כבר ברור שהוא איבד משהו חשוב לא פחות חשוב את האמון.
ובניהול, אמון הוא המטבע הכי חשוב.
כשהוא נשבר, שורת הרווח מתחילה לדמם.
כי אין מספר בדו”ח רבעוני שיחפה על הנהגה שכולם מרגישים שהיא לא באמת דוגמה אישית.
ואם מדברים על דוגמה מה יגידו עובדות אחרות בארגון?
כשהאחראית על מדיניות נגד הטרדות מיניות, זו שאמורה ליישם נהלים,
הופכת בעצמה לדמות מתוך שערורייה עם הבוס שלה? זו שאמורה לאכוף שלא יתקיימו מערכות יחסים כשיש יחסי מרות. הצביעות חוגגת
הארגון כולו נכנס לאזור סכנה.
לא של מיניות. של אמון.
מי תתלונן עכשיו, כשתדע שהקשר האינטימי עם המנכ”ל לא רק קיים,
אלא גם זכה למסך משלו? אולי בכלל היא לא היחידה?
מה המשמעות של ניגוד עניינים? של משאבי אנוש? של תרבות ארגונית?
המחיר של בגידה כזו לא נמדד רק בלב שנשבר.
הוא נמדד גם בשווי המניה.
בתגובה של שותפים עסקיים.
במעמד בתוך שוק שרווי בתחרות.
בכל חוזה עתידי שבו מישהו ישאל, גם אם בלחש,
אם זה הבן אדם שאתה רוצה לעבוד מולו.
וכמו כל בגידה, גם זו לא מתפוגגת מהר.
היא זוחלת. היא משאירה עקבות.
בין אם תהיה התפטרות או לא, או אולי דוקא היא תתפטר או תפוטר, גם זה ישפיע על ההתייחסות של העולם החיצון כלפי החברה הזו. ובין אם הכל ייגמר בפוסט התנצלות שגרתי
הסדק כבר שם.
ובניהול, כמו בזוגיות, יש סדקים שלא מתרפאים. רק מחליפים צורה.
ומה איתנו
אנחנו, שצפינו בסרטון הזה שוב ושוב.
לא כי זה מעניין, אלא כי זה נוגע.
כי כל אישה שנבגדה, כל גבר שאיבד אמון, כל אחת שעבדה קרוב מידי עם הבוס, כל מי שחושד בהן או בת הזוג שלו.
וכל המנכ״לים שבוגדים ועוצרים היום לחשוב האם זה שווה את זה?
אני עונה לכם:
לא! אין ריגוש ששווה את הפגיעה האדירה הזאת באשה בילדים במשפחה ובחברה שמפרנסת אותכם
ואם התאהבתם? תהיו גברים ותפעלו בהתאם אל תחכו שיתפסו אותכם.
