מה הדבר היחיד שישמור על בריאות הנפש שלך גם בזמנים הכי קשים

כי הבריאות הנפשית שלך היא הדבר הכי חשוב בעולם!!!

לפני שלושה ימים הגעתי במסגרת החופשה שלי לקי ווסט. נסענו דרך ארוכה בתוך ים, ארבע שעות מוקפים במים כחולים ובלתי נגמרים. לפעמים ירד עלינו גשם, לפעמים הכתה בנו שמש חמה מידי. העננים החליפו צורות, המים החליפו צבעים, והחופש פינה מקום לרגשות לצוף.
קי ווסט הקסומה קיבלה את פנינו עם הרבה תרנגולים. כן כן, מסתבר שבקי ווסט תרנגולים מסתובבים ברחובות. המכוניות עוצרות עבורם, הם מעירים את כולם בבוקר, שולטים כמו בריונים בכל פינת רחוב.
זה מופלא וצבעוני ומצחיק נורא.
אלא שבבוקר הראשון הגיעה תרנגולת ושיירת אפרוחים הלכה אחריה לכל מקום. זה היה מקסים ומתוק, ופתאום התחלתי לבכות. ולא יכולתי לעצור.
אילן, ההמום, לא הבין מה קורה לאשתו, בזמן שהוא מצלם אותם אני בוכה. ואז סיפרתי לו שכשהייתי קטנה, בגיל ארבע או חמש, אבא שלי היה עושה מילואים ארוכים בתור רב סרן בחיל הקשר. בכל פעם שהוא היה חוזר הוא היה מביא לי אפרוחים. והם לא היו מחזיקים מעמד. בכיתי אז על זה שהם מתו ואולי לא טיפלתי בהם מספיק, אבל בעצם בכיתי על אבא שלי שנפטר ואולי לא טיפלתי בו מספיק.
זה שק של רגשות אשם שאסתובב איתו כל חיי, לא חשוב מה עשיתי עבורו כל החיים. קצת כמו עם הילדים, גם עם ההורים בסוף יש לנו שק של רגשות אשם.
מלכת השליטה שאני ביום יום של חיי, מנמנמת בחופשים, לאט לאט מקלפת הגנות, נושמת טבע. לא מאה אחוז מהזמן, אבל כל יום שעובר בחופש האחוזים הללו גדלים. ואז, במקום שיבוא רק שקט ורוגע, מתגנבים רגשות שלא הזמנתי.
במקום לצחוק כל היום ולחייך, כי היי, אני בחופש במקום קסום, אני מוצפת רגשות שאין לי זמן אליהם ביום יום.
היגיינה נפשית
פעם חשבתי שהיגיינה ואסתטיקה זה הדבר הכי חשוב. אני נקייה, מחוייטת, מאופרת, שוטפת ידיים, חופפת שיער, תמיד ריחנית. וזה נהדר. אבל מה קורה בפנים.
אף אחד לא לימד אותי מה לעשות עם לכלוך פנימי. אף אחד לא הסביר לי שאבק רגשי מצטבר בדיוק כמו אבק על מדף, שחלקיקי כעס, פחד והשוואות לא נעלמים אם מתעלמים מהם, אלא נצמדים למקומות הכי פגיעים שלנו.
היום אני יודעת שהיגיינה נפשית היא לא מותרות ולא פינוק של זמן פנוי. היא מערכת ההגנה הכי חשובה שיש לי. היא לא תיקון אחרי שהכול נפל, היא תחזוקה יומיומית, כמו לרחוץ ידיים כדי לא לחלות.
המושג הזה נולד כבר לפני יותר ממאה שנה. בתחילת המאה העשרים, רופאים ומורים התחילו לדבר על היגיינה נפשית לא כטיפול במשוגעים, אלא כדרך למנוע הידרדרות מלכתחילה. היום המדע יודע להגיד את מה שהרגשתי על בשרי, ושגרם לי להתקף חרדה שעליו כתבתי בספרי סערות לא נמשכות לנצח. סטרס מתמשך הורס אותנו מבפנים. הוא משנה את המוח, פוגע בזיכרון, מקצר את טווח הקשב, מעוות את נקודת המבט על החיים.
איך יודעים שאנחנו שם, בסטרס מתמשך, שההיגיינה הנפשית שלנו נשברה ואבק מכסה כל פינה?
הנה שבעה דגלים אדומים, ואני למדתי לזהות אותם אצלי ואצל כל כך הרבה נשים שעמדו מולי. זה הזמן לבדוק גם את עצמך.

הדגל הראשון הוא מצב הישרדות קבוע. זה כשאת חיה כאילו האדמה רועדת מתחת לרגליים, גם אם כלום לא קורה מבחוץ. הגוף דרוך, הלב פועם מהר מדי, משהו בתוכך משוכנע שאסור להרפות לרגע.

הדגל השני הוא עמימות מחשבתית. את יושבת לכתוב מייל פשוט והאצבעות לא יודעות מאיפה להתחיל. המילים בורחות, הריכוז נשבר, אפילו משימות יומיומיות נראות כבדות מדי.

הדגל השלישי הוא עייפות קיומית. זה לא רק חוסר שינה, זו עייפות שנולדת מעומס רגשי. את קמה בבוקר מרוקנת כאילו לא ישנת דקה.

הדגל הרביעי הוא התעוררות עייפה. הרגע הזה שבו את פוקחת עיניים, ובמקום תחושת התחלה חדשה את מרגישה כאילו כבר רצית מרתון.

הדגל החמישי הוא הניסיון להירגע שלא עובד. את שוכבת, נושמת, מנסה לשחרר, אבל הגוף מסרב. הכתפיים קפואות למעלה, הלסת מהודקת, אפילו הבטן לא משחררת.

הדגל השישי הוא תחושה שדבר רע עומד לקרות. אין סיבה הגיונית, אבל את מרגישה שאת על סף תהום.

והדגל השביעי הוא עצבנות והתפרצויות מהירות. את מתפוצצת על הדברים הכי קטנים, כאילו כל המתח הזה חיפש פתח קטן להתפרץ דרכו.
אם מצאת את עצמך ביותר מאחד מהדגלים האלה, את לא צריכה עוד כוח סבל. את צריכה ניקוי עומק, את צריכה לתרגל היגיינה נפשית ודחוף.

לפני שאתן לך שבעה דברים לעשות כדי לתחזק אנרגיה נפשית שתפחית סטרס ותאזן אותך רגשית, אני חייבת להגיד שיש שלושה דברים שהם לא למשא ומתן. שלושה דברים להפסיק לעשות אתמול בבוקר.
הראשון הוא להתעורר באמצע הלילה ולהסתכל בטלפון. זה כמו לפתוח את הדלת באמצע הלילה ולהכניס הביתה כל מי שעובר ברחוב. המוח שלך, במקום להישאר במנוחה, מוצף בתמונות, חדשות, תגובות, ומתחיל לעבוד כאילו בוקר. השינה נהרסת והגוף נכנס לכוננות.
השני הוא לא למלא את הגוף באוכל מעובד ומשקאות מתוקים כהרגל. זה דלק מזויף. הוא נותן לך שיא אנרגיה של רגע, ואז שובר אותך חזק יותר.
השלישי, הקשה מכולם, הוא דיבור עצמי שלילי. המילים שאת אומרת לעצמך הן כמו מים שאת שותה. אם המים מורעלים, כל המערכת שלך תורעל.
ועכשיו הנה שבעת הכלים להיגיינה נפשית:
שבעת הכלים של גיא ווינץ’

  1. לשים לב לכאב רגשי ולטפל בו מוקדם
    אל תתעלמי מדחייה, אכזבה, אבל או תחושת כישלון קטנה. ראי בהן כמו פצע קטן בגוף. אם תטפלי בו מיד הוא יחלים מהר. אם תתעלמי הוא יזדהם ויגדל.
  2. לשבור את תגובת האינסטינקט אחרי כישלון
    אחרי כישלון המוח נוטה לייאש אותך ולשדר שאין טעם לנסות שוב. שימי לב לתחושה הזו ופעלי נגדה במודע. עשי צעד קטן אחד שמחזיר לך תחושת שליטה ויכולת.
  3. להגן על הערך העצמי שלך
    ברגעים של פגיעות קל ליפול לדיבור עצמי ביקורתי. במקום זה דברי לעצמך כמו לחברה טובה. באמפתיה, בהבנה, בלי שיפוטיות. כך את שומרת על מערכת החיסון הרגשית שלך.
  4. לעצור מחשבות שליליות חוזרות
    כשאת תופסת את עצמך בחזרה שוב ושוב על אותם משפטים שליליים, הפסיקי אותם בפעולה שדורשת ריכוז מלא. אפילו לשתי דקות. ריכוז בנשימה, שיחה מעניינת, כתיבה או סידור.
  5. למצוא משמעות במשבר
    משברים הם חלק מהחיים, אבל אפשר לבחור לראות בהם גם מקור ללמידה או חיבור. שאלי את עצמך מה הדבר הזה לימד אותך, איך הוא שינה אותך ואיך הוא יכול להועיל לאחרים.
  6. לשחרר אשמה
    החזקה באשמה לאורך זמן מחלישה ושואבת אנרגיה. בחני מה ניתן לתקן, בקשי סליחה אם צריך ואז שחררי. הבנה ואמפתיה יקדמו אותך יותר מענישה עצמית.
  7. להבין מה עובד בשבילך
    כל אחד מגיב אחרת לפצעים רגשיים. מצאי את השיטות שעוזרות לך באמת. כתיבה, ספורט, שיחה עם אדם קרוב. ודאגי לשלב אותן בשגרה באופן קבוע ולא רק כשכואב.
    ככה אני חיה. טוב משתדלת לחיות. גיליתי שהיגיינה נפשית היא לא רק מניעת מחלה אלא מייצרת אנרגיה. היא הופכת אותי לאמא טובה יותר, למנהיגה טובה יותר, לאישה שיכולה להחזיק אחרים מבלי לקרוס. בעסק שלי זה משנה הכל.

היגיינה נפשית היא רפואה מונעת, היא כמו שכבת מגן שקופה שאת עוטפת בה את עצמך עוד לפני שהעולם נוגע בך. היא מחזיקה את הנפש שלך חזקה מול ימים של סערה, שומרת עלייך צלולה כשסביבך רעש, מייצרת עבורך מרחב נקי שבו את יכולה לחשוב, להרגיש, לבחור.
כשאת בוחרת להכניס אותה לחיים שלך את בעצם בוחרת לשמור על הנפש שלך בריאה. את מונעת מהאבק הרגשי להצטבר, את מנקה בעדינות כל כתם לפני שהוא הופך לצלקת. זה לא מעשה חד פעמי, זו בחירה יומיומית, והבחירה הזו היא ההגנה הכי טובה שיש לך. וגם היא כמו כל דבר טוב בחיים דורשת משמעת והתמדה.
זו התשובה לשאלה מה הדבר היחיד שישמור על בריאות הנפש שלך גם בזמנים הכי קשים. לא נס שימחק את הכאב אלא משמעת שקטה שמונעת ממנו להפוך למחלה

קצת עלי

ילידת שנת 1974, נשואה ואם לשלושה. לאחר סיום התיכון במגמת דרמה התגייסה לצה"ל וביצעה שרות צבאי משמעותי כר"לשית של קצין בכיר בחיל אוויר. עם תום השרות הצבאי למדה לתואר פילוסופיה וספרות באוניברסיטת תל-אביב אך החליטה לשנות ייעוד וסיימה את לימודיה לתואר L.L.B. במשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה בסוף שנת 1999. הצטרפה כחברה בלשכת עורכי הדין בשנת 2000. איימי החלה לעסוק בתחום דיני המשפחה מיד עם הסמכתה, ומאז ועד היום מנהלת את המשרד הפרטי שבבעלותה.

רוצה לקבל כלי שיעזור לך להתמודד עם משברים?

הכניסי את המייל ואשלח לך הקלטה של הרצאת הדגל שלי "סערות לא נמשכות לנצח"