היום ה 4/12. היום התינוק שלי בן שמונה עשרה. כן הוא גבוה יותר ממני. כן הוא כבר לא ילד. הוא מסביר לי את זה כל יום. אבל בשבילי הוא תמיד התינוק. הוא הכי קטן. בפער של 7 שנים מאחותו הגדולה ו5 שנים מאחיו הגדול. ולקח לי זמן להחליט שאני מוכנה לעבור שוב הריון.
אחרי שניים צמודים בעידן אחר לגמרי בלי כסף, בלי עזרה ועם הרבה חלומות. להכנס לזה שוב. אבל אז עברתי משבר אישי. בדצמבר של שנת 2006. התקף חרדה משתק. לא דומה לשום דבר שחוויתי קודם. (כל מסע ההתמודדות שלי עם החרדה והיציאה ממנה כולל מתודולוגיה לניהול משברים תכתב בספר שיצא בשנת 2021 בהוצאת מטר ויקרא : סערות לא נמשכות לנצח) כשיצאתי מהמשבר וריפאתי את עצמי ואת החרדה היה לי ברור שהדבר היחיד שאני באמת רוצה. זה עוד ילד. אז עשינו אותו
זה היה רגע של נס. רגע אחד שהפך אותי לאמא בפעם השלישית. אני אומרת נס כי זה היה הריון לא פשוט. היתה לי סוכרת הריון שהתפוצצה עלי כמו מציאות חדשה של הזרקות אינסולין שלוש פעמים ביום ותינוק אחד גבוה במיוחד שבעט בכל הכח כל הזמן.
ואז הוא הגיע. ג’ינג’י קטן, עם עיניים כחולות , כאילו הגיע ממקום אחר. הסתכל עלינו רגע, בודק מי קיבל אותו לעולם הזה, ואז סגר שוב את העיניים לשלושה ימים. כמו היום. הוא רגע יחשוב איך הוא רוצה להופיע בעולם. ואז יגיע.
הילד הזה שנולד בצבעים לא שלי. והיה עד גיל 3 עם עיניים כחולות ים ושיער בלונדיני פלטינה עד גיל 6. הוא ההעתק שלי.
יש בו מנוע פנימי שלא נכנע לאנשים שמנסים להסביר לו איך הוא צריך להיות. וכשאני מסתכלת עליו היום, ביום שבו הוא הופך רשמית לבגיר, אני מבינה שהוא לימד אותי על עצמי, בזכות הדמיון הזה, אולי אפילו יותר ממה שאני לימדתי אותו.
אז הנה שמונה עשרה דברים על גיא. שמונה עשרה תובנות. שמונה עשרה מתנות שהוא הביא איתו לעולם וגם כמה שיעורים שהוא עצמו צריך לשמוע היום מאמא שלו.
1. יש אנשים שנולדים יודעים לקרוא רגשות בלי שמישהו לימד אותם.
מגיל חמש כבר היה מזהה מי בצרות בלי שאמרו מילה. היו מגיעים אליו ילדים על הספקטרום כמו מגנט. כאילו משהו בו אמר להם אתה בטוח איתי. הוא לא פחד מהשונה לא פחד מהכאב לא פחד ממי שלא מדבר בשפה של כולם. הוא פשוט ידע.
2. לא כל ילד צריך להיות כמו האחים שלו.
גיא דומה לאחים שלו בערכים. אבל שונה מהם בכל השאר. הוא מתווכח. רב עם מורים. מעמיד את המערכות סביבו במקום.
מסתובב עם בטחון עצמי בעולם כמי שיודע שדרך החשיבה שלו נכונה ולא אכפת לו שיקבל ציון נמוך. או יכעסו עליו. סבא שלו ז״ל נתן לו גיבוי למרדנות שלו ונתן לו לנהוג בלי רשיון הרבה לפני הגיל המותר וכשכולנו השתוללנו. הוא ממש לא התרגש
3. מי שיש לו מצפון נקי ישן טוב בלילה.
הוא נלחם על זכויות. שלו ושל אחרים. על חופש. על זכויות נשים. על חלשים. לא בגלל שהוא רוצה להיות צודק אלא בגלל שהוא לא מסוגל לא להיות הוגן. וזה לא מהיום. זה ילד שבכיתה א אמר למורה שלו שלא יתכן שהיא תגיד שנשים לא יכולות להיות רמטכ״ליות
4. התמדה מנצחת גנטיקה.
גיא שיחק כדורסל. גם כשלא התקבל מיד לנבחרת . הוא התאמן. שוב ושוב. היו חודשים של ספסל. חודשים של התעלמות. שנים של קושי. לא ויתר. גם כשאני כבר ממש רציתי שישחרר. הוא נכנס לנבחרת של רמת השרון וגם לנוער על. לא בגלל קיצור דרך בגלל התמדה ועבודה קשה.
5. מדיטציה זה החיים
הוא לימד אותי את זה. אני לימדתי אותו לעשות מיינדפולנס כשהיה בן 3. ומאז הוא עושה מדיטציה כל יום. בכיתה ג גייסו אותו ללמד בכל הכיתות והוא היה עובר כיתה כיתה בבית ספר קרית יערים ומלמד ילדים מיינדפולנס. מי עושה את זה בגיל 8? רק מי שנולד עם נשמה עתיקה.
6.אין שונה יש רק שווה
ביקשנו מגיא לצאת לשחק בחצר עם הילדים. להפסיק להשאר עם הילדים ה״חלשים״ ולשחק איתם שחמט ומבוכים ודרקונים. בואו נקרא לילד בשמו. רצינו שיהיה חלק מהקבוצה החזקה. הוא העמיד אותנו במקום בכל פעם מחדש. והבהיר לנו. אין חזקים וחלשים. מי אמר שהם ״המקובלים״ ולא אנחנו?
לא היתה לנו תשובה.
7. ילד שמתעקש על עצמו גדל להיות גבר שלא מתנצל על מי שהוא.
גיא התעקש לעבור ללמוד ברמת השרון
למרות שאני רציתי להשאר בתל אביב. לא רציתי את המעבר בכלל. כשהסברנו לו שהוא לא בשל. שהוא למד בא.ד גורדון והוא אולי עוד לא יודע לכתוב כמו ילדים ברמת השרון. הוא צעק עלינו שהוא בטוח שלא בדקנו את כל הילדים ואנחנו לא יודעים אם יש ילדים נוספים שלא יודעים. ועל זה אי אפשר היה להתווכח. הוא עבר לרמת השרון. ורק אז הנשמה שלי הסכימה לעבור גם.
8. מי שנולד מתוק מדי כנראה יודע להתמודד עם מרירות.
הסוכרת הריון הייתה רק הקדמה לזה שיש לו מתיקות שלא מפחדת מהעולם. לא חשוב אם הוא רב עם המורות הם תמיד הוקסמו ממנו.
10. מה שאתה רואה זה מה שאתה מקבל.
אין מסכות. אין משחקים. אין הצגות. מי שנמצא איתו יודע איפה הוא עומד. האמת היא נר לרגליו תמיד! מזכיר משהי….
11. יש אנשים שנולדים מנהיגים בלי לדרוש את הכותרת.
הוא מחבר בין אנשים. מגשר. בורר. לפעמים מטפל. לפעמים פסיכולוג. תמיד המקום הכי בטוח בחדר.
12. לא כל ניצחון נראה כמו גביע.
לפעמים זה רק להגיע עוד יום לאימון כשאף אחד לא מאמין בך.
13. מי שרואה אחרים יודע גם לראות את עצמו.
וזה שיעור שלא כל מבוגר יודע. והלוואי כולם ידעו
14. לשאול את השאלות שאנשים חוששים לשאול.
גיא תמיד היה מהקטנים האלה שאין להם בעיה להגיד למורה שהיא טועה או לשאול הורה למה הוא אומר משהו שהוא לא מתכוון אליו. היכולת הזאת תציל אותו בעתיד. כי מי ששואל לא הולך לאיבוד. וטוני רובינס אומר שאיכות השאלות שלנו קובעת את איכות חיינו. הוא פשוט יודע לשאול
15. הבית מקשיב לילד האחרון יותר ממה שהוא מבין.
לפעמים אנחנו כולנו לומדים ממנו למרות שהוא הכי קטן.
16. הלב שלו תמיד קודם למוח. והמוח שלו תמיד מספיק חד כדי להצדיק את הלב.
זו חתימת הזהות שלו. שילוב נדיר של אינטואיציה נקייה ושכל גבוה. ילד שנולד להבין אנשים ולא לשפוט אותם. ילד שהמוח שלו משרת את הטוב שבו ולא מסתיר אותו.
17. הומור זה כלי
גיא יודע גם ברגעים הכי קשים הוא מצליח להצחיק. אבל עם ציניות שגורמת לך לרגע להסתכל על הדברים אחרת. בזה אנחנו לא דומים. הוא פשוט מצחיק ואני ממש לא
18. חברים הם המראה הכי יפה של הילד שאתה.
לגיא יש הרבה חברים כי הוא חבר טוב. נקודה. מי שנותן מקום מקבל מקום. מי שמקשיב מבפנים מושך אליו אנשים מבחוץ. הוא כזה מאז שהיה קטן. ויש לו חברים מכל הסוגים. מלא חבורות. למעשה אי אפשר להסתובב איתו ברחוב כי הוא מכיר את כולם. הורים מאמנים ילדים בכל גיל. איך יש לו כח לזה???
גיא שלי היום אתה נכנס לעולם הבוגרים. עולם שלא תמיד רואה את מה שאני רואה בך. עולם שיבחן אותך. שיבדוק אותך. שיעמיד אותך מול קירות ומול החלטות. אבל אתה בא עם משהו שאי אפשר ללמד. אתה בא עם יושרה. אתה בא עם טוב לב. אתה בא עם מוח חד שכבר מגיל קטן תפס את כולם לא מוכנים. אתה בא עם הומור. עם עומק. עם שקט. עם רעש בזמן הנכון. עם נשמה ענקית. ועם אמת.
אני גאה בך. גאה בכל יום שלך. גאה בכל מאבק. בכל נפילה. בכל קימה. בכל אימון שבו בחרת להמשיך. גאה בדרך שבה אתה מסתכל על אנשים ויודע מי הם בלי שידברו. גאה בדרך שבה אתה דורש צדק. גאה בדרך שבה אתה לא מוותר על עצמך ועל מה שחשוב לך.
מזל טוב אהוב שלי. אני כאן בשבילך תמיד!
