יש עכשיו באינסטגרם טרנד שקוראים לו יאפינג.
בתרגום הכי פשוט, אנשים, ובעיקר נשים, יושבות מול מצלמה ופשוט מדברות. לא סרטון מושלם. לא הפקה נוצצת ומהוקצעת. לא טקסט שנראה כאילו עבר דרך משרד פרסום. לא עוד “שלושה טיפים שיעזרו לכם להצליח”
פשוט אשה שמסתכלת למצלמה ואומרת משהו אמיתי על עצמה על החיים שלה בטון רגוע
לכאורה, זה נשמע כמו עוד טרנד רשת חולף,עוד משהו שכולם יעתיקו במשך חודשיים ואז יעברו לדבר הבא.
אבל בעיניי, מי שמסתכלת על זה ככה מפספסת את אחד השיעורים הכי חשובים בשיווק של התקופה הזאת.
כי יאפינג הוא לא באמת טרנד של דיבור.
הוא בניית אמון עם מי שמקשיב לך
ג׳סי ג׳ין, יוצרת תוכן אמריקאית, הפכה את הדיבור הישיר הזה למצלמה לעסק ענק. שבעה חודשים אחרי שפתחה חשבון אינסטגרם חדש מאפס, היא סגרה השקה של 1.2 מיליון דולר לקורס שלה, על איך לקשקש מול המצלמה. בלי פרסום ממומן, בעמוד שלה היא מספרת שהיא הגיעה ליותר מ 400 אלף עוקבים בחמישה חודשים, פשוט מלדבר מול המצלמה של הטלפון על החיים שלה
אבל הכסף הוא לא הסיפור.
הכסף הוא רק ההוכחה.
הסיפור האמיתי הוא שהיא הבינה משהו שרוב בעלי העסקים עדיין לא מבינים.
אנשים לא מקשיבים למי שמנסה להרשים אותם, ללמד אותם לחנך אותם
אנשים מקשיבים למי שגורם להם להרגיש שהוא מבין אותם.
וזה הבדל עצום.
רוב בעלי העסקים עולים לרשת כדי להוכיח שהם טובים, הם רוצים להיראות מקצועיים. הם רוצים להיראות מצליחים, הם רוצים להיראות חכמים. אז הם מצלמים סרטונים נקיים, מדויקים, מהודקים, עם כותרות יפות, תבניות מוכרות, וטון של “אני המומחה, תקשיבו לי”.
אבל הבעיה היא שהרשת כבר מלאה במומחים.
מלאה ביועצים , במנטורים, בעורכי דין, במאמנים…
מלאה באנשים שמסבירים לנו איך לחיות, איך לשווק, איך להתגרש, איך להתעשר, איך להצליח, איך לא לפחד, איך לדבר, איך למכור.
וכשכולם מסבירים, אף אחד כבר לא מקשיב.
דווקא אז, נכנסת אשה אחת, לא מושלמת, לא מהונדסת עד הסוף, לא נשמעת כמו קמפיין, ומדברת כאילו היא מדברת לחברה שלה.
ופתאום אנשים עוצרים.
למה?
כי הם מרגישים שזו אמת.
וזה השיעור הראשון בשיווק היום: תשומת לב לא מגיעה ממושלמות. היא מגיעה מזיהוי.
אדם עוצר על תוכן כשהוא מרגיש: רגע, היא מדברת עליי.
לא כשהוא חושב שאת חכמה.
לא כשהוא חושב שאת מצליחה.
לא כשהוא חושב שיש לך משרד יפה.
לא כשהוא רואה שעיצבת את הפיד.
הוא עוצר כשהוא מרגיש שאת ניסחת משהו שהוא חי, אבל עוד לא ידע להגיד.
שם מתחיל שיווק. לא במכירה בהצעה או במחיר
ברגע שבו אדם זר ברשת מרגיש שאת מבינה אותו.
וזה מה שהופך תוכן לכסף.
כי כסף לא מגיע מצפיות. כסף מגיע מאמון.
אפשר לקבל מאה אלף צפיות ולא למכור שקל.
ואפשר לקבל אלפיים צפיות ולמלא יומן, למכור קורס, לסגור ליווי, להביא לקוחות, לבנות ביקוש.
השאלה היא לא כמה אנשים ראו אותך,השאלה היא כמה אנשים האמינו לך.
ופה רוב בעלי העסקים מתבלבלים.
הם חושבים שתוכן טוב הוא תוכן שנותן ערך. אז הם נותנים טיפים. עוד טיפ. ועוד טיפ. ועוד טיפ. ואז הם מתפלאים למה אנשים שומרים, מפרגנים, כותבים “מהמם”, אבל לא קונים.
כי טיפ לא תמיד בונה אמון.
לפעמים טיפ רק מוכיח שאת יודעת לתת טיפ.
אבל תוכן טוב באמת עושה שלושה דברים אחרים לגמרי.
הוא מראה לאדם שאת רואה את הבעיה שלו יותר עמוק ממנו.
הוא גורם לו להרגיש שהוא לא לבד.
והוא נותן לו תחושה שאם מישהי יכולה להוציא אותו מהבלגן הזה, זו את.
וזו הסיבה שיאפינג עובד.
יאפינג טוב הוא לא דיבור בלי מחשבה.
הוא מחשבה עמוקה שנאמרת כאילו עכשיו היא יצאה מהלב.
זה נראה ספונטני, אבל מאחוריו יש הבנה מאוד מדויקת של כאב, רצון, פחד, בושה, שאיפה וזהות.
ופה יש עוד שיעור חשוב.
העסק שלך לא צריך עוד תוכן,העסק שלך צריך קול.קול שאפשר לזהות,קול שאומר דברים שאחרים מפחדים להגיד,קול שיש בו עמדה,קול שיש בו ניסיון,קול שיש בו אמת.
קול שאנשים מרגישים שהם רוצים לחזור אליו.
הקול של הוא הנכס השיווקי הכי גדול שיש לך.
אבל כדי שהקול הזה יהפוך לכסף, הוא חייב לעשות דבר אחד: להיות שימושי לאדם ששומע אותו.
וזו הנוסחה בעיניי לתוכן שמייצר עסק:
קחי אמת שאת חווית.
חברי אותה לכאב שהקהל שלך חי.
תני לה שם.
תני לה משמעות.
ותראי לו דרך לצאת מזה.
זה הכול.
לא צריך להתחיל מ “שלום, אני עורכת דין לענייני משפחה כבר 26 שנה”.
צריך להתחיל מ “יש רגע בגירושין שבו את לא באמת נלחמת על כסף, את נלחמת על להרגיש שלא מחקו אותך”.
לא צריך להתחיל מ “אני מלווה עורכות דין בתהליכי צמיחה”.
צריך להתחיל מ “יש נשים שמנהלות עסק מצליח, אבל בפנים הן עדיין מרגישות שהכול יכול לקרוס מחר בבוקר”.
לא צריך להתחיל מ “אני מומחית לניהול משברים”.
צריך להתחיל מ “משבר לא מתחיל כשהכול מתפרק. הוא מתחיל ברגע שבו את מפסיקה לסמוך על עצמך”.
זה תוכן שאנשים עוצרים עליו.
כי הוא לא מדבר עלייך.
הוא משתמש בך כדי לדבר עליהם.
וזה בעיניי הסוד הגדול.
אנשים לא רוצים לשמוע על ההצלחה שלך.
הם רוצים להבין מה ההצלחה שלך אומרת על האפשרות שלהם להצליח.
אנשים לא רוצים לשמוע רק מה עברת.
הם רוצים לדעת מה מה שעברת יכול ללמד אותם על החיים שלהם.
אנשים לא רוצים עוד הצגה של כוח.
הם רוצים מישהי חזקה מספיק כדי להגיד אמת.
אז אם את רוצה שיקשיבו לך ברשת, אל תנסי להיות יותר מושלמת.
תהיי יותר מדויקת.
אל תנסי להישמע כמו כולם.
העולם מוצף בדיבורים.
הוא צריך אנשים שאומרים אמת.
ובעסקים, האמת הזאת יכולה להיות ההבדל בין עוד פוסט שנעלם בפיד, לבין קול שאנשים מחכים לשמוע.
כי בסוף, שיווק טוב הוא לא לצעוק חזק יותר.
הוא לגרום לאדם הנכון להרגיש: סוף סוף מישהי אמרה את זה.
ולפני שמישהו יכתוב לי, “מה את עכשיו, מומחית לשיווק? את לא עורכת דין?”
אז כן. אני עורכת דין.
אבל אני גם בעלת עסק.
ומי שלא מבין שבעידן של היום בעל עסק חייב להבין שיווק, לא מבין עסקים.
שיווק הוא לא משהו חיצוני לעסק. הוא חלק מהעסק.
כמו מקצועיות. כמו שירות. כמו ניהול. כמו תזרים. כמו צוות.
כי את יכולה להיות הכי טובה בעולם במה שאת עושה, אבל אם אף אחד לא מבין מי את, למה להקשיב לך, למה להאמין לך ולמה לבחור בך, העסק שלך יישאר תלוי במקרה.
ובעידן הזה, קול הוא נכס.אמון הוא נכס.נראות היא נכס.
ומי שלומד להשתמש בהם נכון, לא רק מעלה תוכן.
בונה ביקוש.
