איך הן נשארות?

שתי נשים מדהימות ביקרו במשרד שלי השבוע
וכל אחת מהן סיפרה את אותו סיפור.
למרות שאחת חרדית מירושלים והשניה חילונית מתל אביב
למרות שאחת נשואה כדת משה וישראל ויש לה 6 ילדים
והשניה רק עשתה מסיבה שאחד הסלבס חיתן אותם ויש לה בן ובת תאומים
למרות שהאחת עובדת ועושה הרבה מאד כסף (דווקא זאת מירושלים)
והשניה אמנית שלא ממש מרוויחה כסף
למרות שהאחת בלונדינית עם שיער ארוך חלק
והשניה עם שביס ויכולתי רק לנחש ששיערה שחור
למרות שאחת טובלת במקווה
והשניה שוחה בים כל בוקר
הם שתיהן סיפרו את אותו סיפור

אהבה גדולה, בית, ערכים, תמיכה מוחלטת בבן הזוג, שאף הוא בן זוג אוהב ואבא חם לילדיו. לא נרקיסיסט, לא מתעלל.
חברות אמיצה רבת שנים, כך יגדירו את הזוגיות שלהן, “הוא החבר הכי טוב שלי” תגיד כל אחת מהן בלי לדעת על רעותה

בהפרש של 24 שעות הן ישבו מולי
שתיהן יפתחו את שיחת היעוץ שקבעו מראש במילים “לא באתי להתגרש אני רק רוצה להתייעץ”
בעלי נעצר על “יחסי מרות”, “הטרדה מינית” אבל אני האמנתי לו ונלחמתי עבורו. המשטרה לקחה אותו ומיד סידרתי עורך דין וערבות.
שתיהן גילו בשנה האחרונה שהחבר הכי טוב שלהן, האיש שהן כה אוהבות אבי ילדיהן ניהל רומן.
בשני המקרים כשהתגלה הרומן, זה התחיל בהאשמות פליליות שזכו להכחשה גורפת אבל לשתיהן נשלחו סירטונים וחקירות על ידי הבעל של המאהבת והם לא באמת יכלו להכחיש לאורך זמן.
הן נשמו לרווחה שהסעיפים הפליליים נעלמו כשהובהר שמדובר ברומן בהסכמה, זה הקל עליהן. הרע במיעוטו הן חשבו.

הוא כן האדם שהתחתנתי איתו. אז הוא נפל, פותה ע”י אשה פתיינית, אולי היה קשה בבית? הן ישאלו את עצמן. כל אחת מריצה בראש את השנה האחרונה ונזכרת באתגרים שליוו את המשפחה. לאחת היה שיפוץ בבית, השניה טיפלה בילד חולה, האחת חוות חרדות והשניה סברה שאולי הרחיקה אותו מעליה כי היתה עסוקה מדי ולא בו.
שתיהן קיוו, כמעט רצו, בחרו להיות אשמות.
כדי שיוכלו להגיד שהנה עכשיו ישתנו והכל יעבור.
שתיהן האמינו לו
שזה היה חד פעמי.
אחת גילתה שיש לו ילד. שנראה בדיוק כמוהו והרומן החד פעמי הזה בעצם נמשך 6 שנים.
והשניה גילתה שב 3 שנים האחרונות הרומן נמשך ואפילו הוא ליווה אותה לבצע הפלה שלטענתו ההריון לא היה ממנו.
ועדיין שתיהן התחילו את השיחה במילים “לא באתי להתגרש אני רק רוצה להתייעץ”

אז איך הן נשארות?
כשקילפתי מעליהן את הסיבות הברורות שהן נתנו לי כמו, עבור הילדים, המשפחה זה הכי חשוב, מה אגיד לחברים? כולם בוגדים, מה מחכה לי בחוץ אני אוהבת אותו.
ראיתי אותן, אבל באמת.
ושיקפתי להן
שלמרות שהן אומרות שיודעות מה הן שוות, כמה הן יפות, מה הם נתנו בקשר, מה הכוחות שלהם והחוזקות שלהם. הם לא באמת מאמינות בזה.
בפנים הדבר שהכי מפחיד אותן זה להיות בלעדיו.
“אני אוהבת אותו” ואני אשאל את מי?
את האיש בעל הערכים? החבר הכי טוב? הפרטנר?
אם היה חבר ופרטנר ואיש ערכים היה יכול לעשות דבר כזה? לשקר שנים? לחיות חיים כפולים?
אולי את אוהבת את מי שחשבת שהוא
אולי את אוהבת את מי שהאמנת שהוא
אבל עכשיו כשאת יודעת מי הוא? את אוהבת אותו? או מפחדת?

לאט לאט תצוף הסיבה ליעוץ. הוא בדכאון, הוא מתגעגע למאהבת ובעצם נשאר רק כי הוא חייב. התחושה לידו היא של אזרחית סוג ב’. של מי שצריכה להרגיע את כאבו על אבדנה של מי שהיא לא אני. ואולי הוא לא יצליח להתגבר.
אז עדיף להתייעץ

אולי זה לא מה שעדיף
אולי עדיף להבין שמגיע לכן יותר.
יותר מלהיות צל של עצמיכן. יותר מלהיות שבורות מבפנים, יותר מלתחזק זוגיות שבסיסה רקוב משקרים ומסירחון של בוגדנות ומעילה בערכים
אולי נשים יקרות תכירו בערך שלכם באמת
לא רק במילים
תסמכו על עצמיכן על מה שאתן מביאות לשולחן. לכל שולחן
תעדיפו את עצמיכן, את בריאותכן הנפשית והפיזית
את שלמות הגוף והנפש
את האהבה העצמית
החמלה העצמית
ותשחררו את עצמיכן לחופשי
תנהיגו את הילדים שלכם באמצעות דוגמא אישית. תשאלו את עצמיכן אם זו הזוגיות שהייתן רוצות עבור הבנות שלכן? האחיות שלכן?
ואם לא אז תמשו את עצמיכן משם
או שתסבירו לי מה יותר חשוב מזה? ולמה אתן נשארות?