מערכה ראשונה: החלום ושיברו
כשאביגיל היפיפייה נכנסה למשרדי לפני חמישה חודשים לא האמנתי לסיפור המטורף שסיפרה.
היא עלתה לארץ מני יורק, היא לא מדברת מילה בעברית חוץ משתי זוגות מילים שחזרה עליהם “בעזרת השם” ו”שלום בית”.
היא עשתה עליה בשביל אהוב ליבה רפאל, הוא היה חב”דניק גבוה תכול עיניים וזה היה שידוך אמנם, אבל מלא בהתרגשות ומהר מאד גם באהבה.
הם גרים בירושלים ואביגיל שנראתה כמו נערה בעצמה, ילדה 3 ילדים בתוך 6 שנות נישואיהם הקצרות.
היא התיישבה, אסופה מאד, שיערה הארוך עד אחרי הכתפיים מבריק ויפה (איך פיאה יכולה להראות כל כך יפה חשבתי לעצמי) מאופרת למשעי, ואמרה באנגלית אמריקאית רהוטה: “בעלי עזב את הבית לפני חודש, ביקשתי ממנו לחזור והוא מסרב. הבעיה היא שחוזה השכירות שלנו נגמר השבוע. ואני לא עובדת ואין לי לאן ללכת?
לאחר שחפרתי בעובדות הסיפור רק הפך חמור יותר. מסתבר שאביגיל חלתה בקורונה ולא יכלה לטפל בילדים, הוא כעס עליה שהיא חולה יותר מידי זמן, הודיע למשכיר הדירה שהוא לא מתכוון להאריך את החוזה ועזב את הבית מותיר אותה חולה עם 3 ילדים כשהקטן בן שנה והגדול בן חמש.
היא מאד לא רצתה הליכים משפטיים, סירבה להגיש בקשות או תביעות. ושכנעתי אותה להגיש יישוב סכסוך בלבד רק כדי לדאוג לה לקורת גג. היא הלכה ואמרה שתנסה קודם שוב שלום בית, כי זה פשוט לא הגיוני, ושהיא אוהבת אותו והילדים צריכים אבא.
עבר כבר חודש והוא לא חזר, הגיוני או לא, לא נראה לי שיחזור. אבל תנסי אמרתי לה, את חייבת להיות שלמה עם עצמך.
והיא ניסתה, שלחה רבנים שידברו אל ליבו ואת הרבנית שלה האישית, חברים ואפילו הגיע לבית הוריו עם הילדים ודבר לא עזר.
נאלצתי להגיש בקשות לבית הדין הרבני, שחור על גבי לבן נשפכו עובדות המתארות את הבעל הנוטש.
רק כשבית הדין הורה לו להשיב לבקשה הוא נמלך בדעתו והגיע להבנה שעליו לשלם לילדיו מזונות. והוסכם על סכום לא נמוך ,ראשית כי הוא משתכר שכר גבוה מאד, ושנית כי הסכים לפגוש בילדיו רק בסופ”ש פעם בשבועיים עד צאת שבת.
וכן לשלם מחצית עלויות מעבר הדירה שנכפה על אביגיל.
מערכה שניה- הסיוט רק התחיל
אביגיל עברה דירה. לאור זה שנאלצה לעשות זאת במהירות ובחטף הדירה שמצאה עלתה כ 1000 ₪ יותר. המשכיר הקודם כבר לא הסכים להאריך את השהות שכן הריח את ריחו של סכסוך הגירושין וחשש להילכד בתוכו, כשאין מי שישלם לו.
את עלויות המעבר שילמה אביגיל וביקשנו מחצית ע”פ ההסכם שסוכם. אך הבעל סירב לשלם.
את הרכב המשותף הוא מסרב למכור. וערב אחד לקח את הרכב והחזירו ללא בלמים.
בבוקר נכנסה אביגיל עם שלושת הילדים לרכב כדי להסיע אותם למוסדות החינוך, רק כדי לגלות שהרכב לא עוצר!
בנס נמנע אסון והיא הצליחה לעצור בצד.
כשפנינו אל הבעל הוא הודיע לנו שזה בעיה שלה ושהיא תתקן. והוא מסרב לשלם על התיקון
לנו כבר היה ברור ששום שלום בית לא יהיה פה, אבל אביגיל וחלומה להיות ישראלית, נשואה לצבר אמיתי בארץ הקודש ולגדל את ילדיה במשפחתיות שלמה, לא יכלה לשאת את הכשלון הזה.
כמו מסרבת להאמין שכבר נפרדו, שכבר חודשיים לא גרים יחד, ושאפילו את הילדים הוא לא לוקח שלא נדבר על מחזיר רכב ללא בלמים, היא המשיכה לנסות.
עד שהפסיק לשלם מזונות.
בהודעה לאקונית הודיע לנו עורך הדין של הבעל כי אינו מתכוון להמשיך לשלם כי הוא הלום קרב ופוסט טראומתי מה 7/10.
מבירור עלה שהוא לא נקרא כלל לשירות מילואים, אך בשל המצב הרגיש לא הקלנו ראש וניסינו לברר. עלה כי הבעל שירת בצבא בצוק איתן, ואכן איבד חברים והחלטנו להמתין עם הדברים ולנסות לראות מה באמת מצבו.
לאחר כמה ימים הודיע לנו שוב עורך הדין של הבעל בהודעה לאקונית שהבעל פוטר. ביקשנו לראות מכתב פיטורין אך סורבנו. “זה לא עניינכם”
קצה סבלנותי. הגשנו בקשה לדיון דחוף ונקבע דיון בבית הדין הרבני.
הבעל הגיע עם עו”ד שלו וטען שהוא לא יכול לשאת רעש, שחייבים ללחוש כי מצבו קשה. שפוטר, שאין לו כסף, שהוא לא רק לא יכול לשלם לילדיו דבר, אלא גם לא יכול לקחת אותם אפילו לא לשעה, כיוון שהוא במצב נפשי לא טוב ושהוא לא מסוגל לצאת מהבית או להיות ליד אנשים וגם הדיון קשה לו מידי.
כשהגיע תורי לטעון הסברתי לבית הדין שאני לא ראיתי מכתב פיטורין, ושלרוע מזלו של הבעל אתמול התקשר הבוס שלו לאביגיל לשאול מדוע הוא מאחר ואם היא יודעת היכן הוא, כך שהאמירה שלו לגבי פיטורין לא אמינה.
שאין בדל של ראיה על מצבו הרפואי החדש, שאביגיל לבדה עם 3 ילדים, אינה עובדת ואם לא ישלם הוא גוזר על ילדיו חרפת רעב.
לתדהמתי בית הדין נזף בי על כך שמרשתי לקחה דירה יקרה ב1000 ₪, ממה שהיה קודם. כשהבהרתי שזו נזרקה ממש ככה מדירתה עם 3 ילדים ונאלצה במהירות למצוא דירה, פנה אלי בית הדין ואמר שהם יציעו 5000 שח בלבד ל 3 ילדים ושאני צריכה לעזור ללקוחה שלי להבין שזו הצעה שהיא חייבת לקבל בשתי ידיים ושזה הכי טוב לה.
ואז הגדיל לעשות והוסיף עורך הדין של הבעל ואמר שהאשה היא נחש. וגבר לא יכול לחיות עם נחשה שקרנית. ואף ציטט מאיזה מסכת הלכתית משפט על נשים ונחשים.
רתחתי. לא יקום ולא יהיה , החוטא יצא נשכר? הלקוחה שלי נחש? הודעתי לבית הדין שאני מזועזעת מהתנהלותם, שלא ראו בדל הוכחה והחליטו לשנות סכום שהצדדים הסכימו עליו בשעת רצון. ושהם מקבלים את דברי הבעל כתורה מסיני ואני מסרבת להצעה ושיתנו החלטה כתובה ומנומקת כי אני מתכננת לערער.
הדיון הסתיים כשהודעתי לאביגיל שזה בהחלט מזעזע ואנחנו נערער.
מערכה שלישית: המהפך
לא נרגענו. כל המשרד היה כמרקחה, אביגיל הייתה עצובה ואני התייסרתי. תוך שאני מודיעה במשרד שברגע שמגיעה ההחלטה מתחילים לעבוד על ערעור.
אלא שצדיקות מלאכתם נעשית בידי אחרים…
הבעל בחוכמתו כי רבה יצא לחגוג את הדיון. באותו ערב ממש , בילה במועדון הברבי בהופעה רועשת עם מאות אנשים והצטלם לסרטונים באינסטגרם כשהוא מעשן רוקד צוהל, מתחבק שמח וטוב לב.
בשעות הלילה המאוחרות קיבלנו לידנו את הסרטונים.
ב 8 בבוקר הוגשה בקשה לבית הדין, כי הבעל הלום הקרב, שכל רעש מפריע לו, זה שפוטר בשל כך מעבודתו, מסתבר כי רעש המועדונים ההופעות והמוסיקה לא מפריע לו כלל. להפך, במועדון אין לו בעיה להיות ליד אנשים, ונשים. רק את ילדיו מסרב לקחת.
ואם לא די בכך מסתבר שרכש כלב גזעי שדורש טיפול מסור.
לאור העובדה שנראה שלא אמר מילה אמת, לא הציג בדל ראיה מוצע לבית הדין ליתן החלטה שמשאירה את סכום המזונות שהוסכם עליו.
תוך שעה הגיע החלטה
ניצחנו.
שלחתי את ההחלטה לעורך הדין של הבעל, וכתבתי לו אישית מייל: מי הנחש עכשיו?
יש אנשים שעושים שימוש ציני בהלם קרב ופוסט טראומה על מנת להשיג תוצאות בבית הדין או בבית המשפט. סיטואציה בלתי מוסרית בעליל בטח כשאתה חובש כיפה ונשבע בשם השם בכל מילה שניה. אבל זה בסדר, אמת סופה להתגלות.
