באופן כמעט סימבולי, ערב יום האשה הבינלאומי התקבל במשרדי פסק דין תקדימי מבית הדין הרבני הגדול אשר איפשר לאשה אחת להחליט איך למסות את המשכורת שלה, גם אם זה פוגע בחלק של הקצבה אותה מקבל הגרוש שלה.
היתה שמחה גדולה מאד במשרד, עבור אותה סא”לית שאנחנו כל כך אוהבות וכל כך רצינו שתנצח. לא רק כי זה הוגן ונכון. אלא כי במקרה הזה היא היתה נשואה לנרקסיסט שהתעלל בה רגשית נפשית לאורך חיי הנישואין ולצערח גם לאורך מלחמת הגירושין הארוכה אותה נאלצה לעבור.
אבל השמחה שהיתה עבור אותה אשה, נקרא לה , מיכל (השם האמיתי כמובן חסוי) גדולה מסך חלקיה. פסק הדין הזה תומך בזכותו של אדם באשר הוא אדם גבר או אשה להחליט החלטות ללא קשר להשפעה שלהן על האדם ממנו הוא מתגרש. נשמע הגיוני? ברור? אך זה לא היה המצב עד לתקדים הזה.
והנה הסיפור שיבהיר לכם בדיוק עד כמה הניצחון הזה חשוב לכלל אוכלוסיית המתגרשים:
מיכל הגיעה למשרדי אחרי שנים של התנהלות בבית הדין הרבני האזורי. שם בעלה הנרקסיסט תבע אותה על כל דבר אפשרי בערך ,כולל כספים שקיבלה מהביטוח הרפואי שלה בגין תאונת דרכים שעברה. תביעה הזויה שכן נזקי גוף שייכים למקבל אותם בלבד. תביעה בה הוא כמובן הפסיד לא לפני שערער גם על זה.
כאמור נרקסיסטים תובעים על הכל ומבצעים התעללות באמצעות מערכת המשפט ובכך ממשיכים את ההתעללות אותה העבירו את בן זוגם גם בתוך הקשר, אם הם הפסידו או ניצחו בהליך זה פחות חשוב, העיקר שגרמו לך להוציא כסף, משכו זמן, וגרמו לך סבל מתמשך וצער.
כזה הוא בעלה של מיכל, אגב בנקאי צמרת שמשתכר סכומי עתק בכל חודש, בעשרות אלפים.
מיכל יצאה לפנסיה צבאית. מאחר ומיכל היתה נשואה הרבה מאד שנים בעלה זכאי ל 50% מהפנסיה. כך שאם נניח שמיכל צריכה לקבל 12,000 ₪ קצבה בחודש בעלה זכאי ל 6,000 ₪ וכך היה, עד כאן זה החוק והוא הגיוני שכן גם מיכל תקבל מחצית הפנסיה של בעלה כשזו תגיע לכדי גימלה.
אלא מה, מיכל הפכה אזרחית מן השורה והחלה לעבוד בחברת הייטק. כשמיכל קיבלה את המשכורת הראשונה שלה היא נדהמה לגלות שהנטו שלה נמוך מאד מאד, ממש אלפים בודדים. כששאלה מדוע, הוסבר לה ע”י רו”ח של החברה בה עבדה כי המשכורת שלה מהיי טק ממוסה כמשכורת שניה בלבד. שכן הפנסיה הצבאית ממוסה כמשכורת ראשונה. מה שאומר שאת מרבית המס היא משלמת מהמשכורת השניה.
מיכל ניגשה ליועץ מס וזה ייעץ לה להחליף. להודיע לרשויות המס כי המשכורת מהייטק היא המשכורת הראשונה וכך יש למסות אותה. כעת המס מופחת מהמשכורת השניה הלא היא הפנסיה מצה”ל.
6000 השקלים אותם קיבל בעלה של מיכל ירדו לכ 3000 ₪, מאחר והוא זכאי לקבל בפועל רק מחצית ממה שמיכל מקבלת בפועל כפנסיה.
בעלה של מיכל שבשלב זה ממש הפך לגרוש שלה, הגיש תביעתו לבית הדין הרבני האזורי להכריח את מיכל למסות את הפנסיה מהייטק כמשכורת שניה.
ביה”ד הרבני האזורי בפסק דין ארוך קבע כי זכותה של מיכל להחליט כיצד למסות את הכנסותיה ולכן היא זכאית להשאיר את הפנסיה הצה”לית כמשכורת שניה.
@
מיכל הגיעה אלי בשלב הזה אוחזת בכתב ערעור שהוגש כנגדה כאמור לבית הדין הרבני הגדול וביקש להפוך את ההחלטה.
היא שאלה אותי מה התשובה? האם זה נכון שמותר לה או שבית הדין הגדול יהפוך את ההחלטה?
הסברתי למיכל שאין תשובה. אין פסק דין מחייב. כי בית הדין הרבני הגדול לא דן בזה עדין. ובבתי המשפט האזרחיים אין תשובה חד משמעית.
הכנו כתב תשובה מפואר לערעור וסקרנו את כל הפסיקה בישראל, כאן עלי להחמיא לעו”ד שרון ארזי Sharon Arazi שעבדה ללא לאות על כתב התשובה לערעור אבל גם כשהגשנו אותו בטוחות בצדקתה של מיכל לשרטט את מסלול חייה ולבחור איזה מס לשלם ועל מה, לא היינו בטוחות שבית הדין הרבני הגדול יראה איתנו עין בעין. במיוחד מאחר והלקוחה שלנו אשה.
האשה המדהימה הזאת מיכל הגיעה ישירות מעזה לדיון, כן כן היא כבר היתה במילואים כמה חודשים, עושה דברים שהשתיקה יפה להם אבל אני אישית מצדיעה לה, ועדין הדיון היה קשה מאד.
קרב משפטי ארוך בו טענתי הסברתי והראתי שממילא עבור הבעל ה 6000 ₪ האלה הם שום דבר, שכן הוא משתכר עשרות אלפי ₪ ועבור מיכל אם לא תוכל למסות את משכורתה מהייטק כמשכורת ראשונה אין לה בעצם סיבה ללכת לעבוד שכן נשאר לה אחרי מס כמה אלפים בודדים שלא משקפים את השקעתה.
לא ידעתי אם דבריי מחלחלים להרכב, במיוחד כאשר אחד הדיינים העיר שזה לא חשוב מה יש לבעל שכן “גזל” אסור גם מעשירים.
איך זה גזל? זה מס מדינה.
יצאנו מעורערות ומקוות. וחיכינו לפסק הדין.
כאמור שלשום נחת במשרדי פסק הדין. שמאפשר למיכל להחליט איזה משכורת למסות כמשכורת ראשונה. שקובע ברחל בתך הקטנה שזו זכותה שלה לא רק החוקית אלא גם הצודקת. הנה ציטוט מסכם מפסק הדין:
“מאחר שהובהר שמבחינה חוקית אין מקום להגבלה זו, חשוב לדעתנו להדגיש שגם אין בהתנהלותו של העמית העושה כן משום פגם בצדק וביושר, מפני שאין מדובר במצב של ‘זה נהנה וזה לא חסר’ שהיא ‘מידת סדום’. ראשית משום שככל שלא נאפשר לעמית לקבל את הטבות המס להם הוא זכאי הוא יהיה ‘חסר’. אבל יתירה מזו, חוסר הצדק יהיה אם נאפשר לבן הזוג הפרוד בגלל התוצאה שתקטין את חלקו בגמלה, להתערב ולהגביל את ה’עמית’ בזכותו לסידור המס לגבי כלל הכנסותיו לאחר הפירוד ולדרוש ממנו למסות את עבודתו החדשה במס גבוה.”
בנימה אישית:
קשה לי מאד לחגוג ניצחונות בימים האלה חגיגות, מסיבות, כאשר יש לנו חטופים בשבי
מפונים בצפון ובדרום
משפחות שכולות
חיילים בעזה
קשה לי אפילו לכתוב פוסטים, להקליט פודקאסטים, להעלות סירטונים
אבל אני מזכירה לעצמי שגם מיכל נלחמה את המלחמה שלה, וכשהגיעה על מדים לדיונים לפעמים ישירות מעזה הרגשתי קצת גאווה בלב שגם אני יכולה לתרום לה
קצת
לתת לכם ערך במשברים האישיים שלכם גם אם לא אפתור את כל הבעיות במדינת ישראל. ועדין חייבים לחגוג כדי לקבל כוחות להמשיך בדרכינו גם כעת, גם כשקשה.
